כשהייתי קטן [יותר], עוגת היומולדת הקבועה שלי הייתה עוגת היער השחור.
וכשאני אומר “קבועה” אני כמובן מתכוון שקיבלתי אותה בשנה אחת, גג שנתיים, כי מהר מאוד הבנתי ש-I can do better.
ואז עברתי לקורבן הבא.
[אבל זה סיפור לזמן אחר]
ואם תשאלו- מה כבר יש להרוס בעוגת שוקולד עם קצפת ודובדבנים?
אוקיי פיפס,
הגיע הזמן לחזור למקורות,
כי מה שאתם צריכים זה יצירת אומנות,
ואת זה-
אני עושה.
עוגת השוקולד של קלייר דמון היא אחת מעוגות השוקולד האיקוניות בפטיסרי הפריזאי, ולקח המון המון זמן עד שהמתכון שבאמת משתמשים בו אצלה התפרסם.
לכאורה.
כאילו, יש טעם לכתוב פוסט כשזה השם של העוגה? יאללה למתכון:
[גם פה צילמתי כל שלב במתכון כי אני יודע שזה עוזר להרבה אנשים כשיש עזרים ויזואליים ביחד עם המתכון הכתוב. מקווה שזה יעזור!]
לפני כמה שבועות, חלמתי על דודה שלי.
אנחנו היינו בחוץ, במרפסת, וקיפלנו סדין לבן.
וזה מה שאני זוכר מהחלום. כאילו ישר כשהתעוררתי מהחלום זכרתי עוד, אבל עכשיו כבר לא.
בקיצור, אני מתעורר מהחלום וחושב לעצמי “וואי, נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאני חולם עליה מאז שהיא נפטרה. מעניין מה זה אומר. ומעניין מה כדאי לעשות ומעניין-” כשפתאום אני רואה אור לבן בוהק שמגיע מהמרפסת.
היוש שלום מה נשמעעעע
טוב אז אני יודע שלהרבה אנשים פה, אוגוסט הוא אחד החודשים המעיקים.
אבל אני חייב לציין שדווקא להרבה קונדיטורים זה אחד החודשים הכי נחמדים כי אין הרבה עבודה ואפשר לנוח קצת או,
לטוס לפריז,