לפני כמה ימים הגעתי הבייתה, בסביבות אחד וחצי,
ועשיתי את מה שאני עושה בכל פעם שאני נכנס הבייתה-
הדלקתי את המזגן.
ואז התחלתי לסדר את הקניות.
הוצאתי את כל דברי החלב- והגעתי לשמנת המתוקה- בקבוק 2 ליטר-
כשפתאום שמעתי דלת נסגרת.
יאבה.
לא יודע אם שמתם לב לזה, אבל שוקולד הוא המצרך הכי פופולרי בבלוג הזה, כי הוא המצרך הכי פופולרי בבטן שלי, ולכן גם המצרך הכי פופולרי במטבח שלי!
אם לא שמתם לב, אתם יכולים להסתכל ב”תגיות הפופולריות” בבלוג [שנמצאות בצד שמאל או למטה; תלוי אם אתם מסתכלים במחשב או בפלאפון], ולהיווכח בעצמכם!
ובראוניז הם קומפליטלי התופין האולטימטיבי לשוקולד ולחובביו: הם מהירים, נאפים בזריזות, וכמובן טעימיםםם.
ובתכל’ס, יש הרבה מתכונים לבראוניז בעולם. וכולם יפים, כולם טעימים, כולם אהובים, כולם ברורים. אבל קשה למצוא בראוניז שמושלמים גם מבחוץ וגם מבפנים.
אתם יודעים מה קשה לי עם מתכונים שמלחימים קינוחים שונים למשהו אחד?
שהרבה פעמים, התוצאה שמתקבלת לא רק שלא קרובה לאף אחד מקינוחי האב/אם שכביכול הולידו את הקינוח, אלא נחותה מהם בהרבה.
עכשיו מילא אם מדובר בבנות של דמי וברוס, יש להן מספיק כסף לטיפולים פסיכולוגיים, אז אני לא מרחם עליהן.
[סתם! עוד מעט יום כיפור הצילו אני בטוח שהן נחמדות ובנות של מלך; הן בטוח של מלכה בכל אופן]
פסח אולי נגמר, אבל יש עוד סדר אחד קטן לעשות:
בראוניז, או בלונדיז?
הרבה אנשים מתבלבלים בין המושגים ומערבבים שמחה בשמחה אחרת, אבל זו, בתכל’ס, ההבחנה:
אוי, איזה חמים ונעים היה היוםםםם
איזו הקלה אחרי הקיפאון של השבועות האחרונים! בייחוד בבקרים. מה נסגר עם המעלות החד ספרתיות שנושקות לאפס??
