וואי וואי, זה היה צמוד.
ואני לא מדבר על השמלה של מאריה. אבל אתם, בעמוד הפייסבוק, בחרתם בחיתוכיות שוקולד, קרמל ואגוזים כמתכון הבא שאתם רוצים שיעלה! אז נתחיל? זה מאוד פשוט:
וואי וואי, זה היה צמוד.
ואני לא מדבר על השמלה של מאריה. אבל אתם, בעמוד הפייסבוק, בחרתם בחיתוכיות שוקולד, קרמל ואגוזים כמתכון הבא שאתם רוצים שיעלה! אז נתחיל? זה מאוד פשוט:
יאבה איזה חום אני shvitzingggggggg
זה רק אני או שחם עכשיו בתקופה הזו בצורה יוצאת דופן? אה זה רק אני? אה, זה תמיד ככה בקיץ? רגע, זה נחשב כבר קיץ? רגע, עברנו כבר את פסח? רילי? יואו, נכון חם עכשיו בתקופה הזו בצורה יוצאת דופן?
צ’מעו סיפור משעשע:
לפני כמה ימים הייתי בסופר, וכשרציתי לשלם, הלכתי לקופות העצמיות/עצמאיות האלה, שבהן מעבירים את הפריטים לבד, ואז משלמים באשראי. איך שהגעתי לשם, הגיעה אחת מהקופאיות-המשגיחות שמסתובבות ליד הקופות הנ”ל, והתנהל הדיאלוג הבא:
אויש איזה יופי. השמש זורחת, המזג אוויר קיצי ולמאריה יצא שיר דנדש! מה עוד אפשר לבקש?
אפשר לבקש בראוניז! ועם קמח שיפון!! האמת שאחרי ההצלחה של עוגיות השוקולד-שיפון, זה היה רק מתבקש.
וואי אתם יודעים, לרגע קט בפסח, חשבתי שהקיץ הגיע!
כאילו, אני יודע שטכנית זה אביב [וגם זה רק בתיאוריה], אבל היה איזה יום אחד שהתעוררתי בבוקר. ולא. היה. קר. איזה כיף! זה אומר שלא צריך לזחול מהמיטה החוצה כדי להפשיר בהדרגה, ולא צריך להתכרבל עם הקפה בשביל להתחמם, ולא צריך לפחד שהמים הקרים בברז ישברו את האצבעות.