טוב, אני אתחיל בגילוי נאות: האמת היא, שראיתי את המתכון הזה בספר של Hanna Goodman, והוא מופיע תחת הפרק הסקנדינבי שבספר, אז בעצם המתכון הזה אמור להיקרא “חיתוכיות הל וקרם שקדים סקנדינביות”. אבל לא רציתי שתחשבו שיש לי פטיש משונה לסקנדינביה, אחרי שכבר הכנתי, לא לפני זמן רב מדי, את עוגת הקינמון הסקנדינבית, נהדרת סקנדינביה על מדינותיה ככל שתהיה.

עכשיו אפשר להתחיל. : איזה נחמד זה “חיתוכיות”. לא רק בגלל השם, אלא כי במקום לאפות מלא מלא עוגיות במלא מלא מלא נגלות- אפשר להכין תבנית אחת גדולה ואז לחתוך לכמה חתיכות שבא לך, באיזה גודל שבא לך, ובאיזו צורה שבא לך.

להמשיך לקרוא ←

גראהם קרקר הוא בערך אבן היסוד של האפייה הביתית האמריקאית. אולי קוראים להם קרקר’ז אבל הם לא מלוחים; הם ביסקוויטים דקים, פריכים ובקושי מתקתקים, שיכולים לשמש כתחתית של עוגת גבינה, קלתית של פאי או אפילו ככלי לסינְדווּץ’ שוקולד ומרשמלו קלוי בדמות חטיף הקאמפינג האולטימטיבי ס’מורס:

אני יודע מה אתם חושבים- מלבד יכולת הכריכה הס’מוריאלית, הם נשמעים מאוד דומים לפתי בר! – אז זהו, הם די שונים. קודם כל, הגראהם קרקר’ז פחות מתוקים. גם פרופיל הטעם שונה. הם גם פחות “דחוסים” ויותר flaky מאשר הפתי בר. ובגלל זה, הם גם מגיבים אחרת לחומרים אחרים כשטוחנים אותם [חוץ מזה שהם נטעמים אחרת]- הם יותר יבשים מפתי בר ולכן הם סופגים יותר חמאה מבלי להסתמרטט [זאת מילה? זאת מילה.] בקלות.

להמשיך לקרוא ←