פלזיר אינטנס [Plaisir Intense] היא האחות הקטנה והכהה של הפלזיר סוכרה [Plaisir Sucré] של פיירוש.
בעצם, לא. דרך טובה יותר לתאר את האינטנס היא כרמיקס לסוכרה, אבל רמיקס מושקע ושונה מהמקור. מן הסתם, יש דמיון למקור, אבל הוא ישות נפרדת ומהממת בפני עצמה.
אז מה ההבדל בין השתיים?
אם בפלזיר סוכרה, ההתמקדות הייתה בנפלאות שוקולד החלב, הרי שבאינטנס, הפוקוס הוא עליי על שוקולד מריר.
פלזיר סוכרה [מצרפתית Plaisir Sucré, שמתורגם לאנגלית כ- Sweet Pleasure] הוא אחד הקינוחים האלמותיים של פייר הרמה [או מעתה והלאה: פיירוש], שמככבים בויטרינה שלו כדרך קבע בכל עונה וכל שנה, והוא מורכב מבסיס דקואז [סוג של מרנג], שכבת נוגט קריספית, גנאש שוקולד חלב, שנטי [קרם קצפתי] שוקולד חלב ודפים של שוקולד חלב מטומפרר:
המבנה המיוחד של הקינוח הזה, שמורכב יותר כמו קינוח מצולחת [אבל סימטרי, כיאה לפיירוש], מאשר העיצוב הסטנדרטי של קינוחים אחרים [כמו טארטים או אנטרמה-ים שנחתכים ליחידות], גם מהווה השראה [או העתקה…] להרבה קינוחים אחרים של אנשים אחרים, מפורסמים יותר או פחות. האמת, שלמעשה, העוגה [אם אפשר לקרוא לזה עוגה] הזו היא בעצם אחות קטנה [shout out לסיסוש 3> ] של עוגה אחרת של פיירוש [Cerise sur la gateau] שמורכבת מאותם טעמים, מרקמים, ושכבות. אז אפשר להגיד שהוא גם מעתיק מעצמו (:
כמו הפוסט של ה-Carrement Chocolat, גם הפוסט הזה יהיה אקסטרה מפורט, אז תתכוננו.
שנתחיל?
[עריכה 26/03/2018: את הפוסט הזה פרסמתי לפני 3 שנים. לפני כמה שבועות, מצאתי תמונות של הדרך הקלאסית לקישוט העוגה, והתאהבתי- במקום המראה המזוגג למחצה, העוגה מכוסה לחלוטין בגנאש, והחלק העליון חרוץ באיקסים, כשבצדדים יש אגוזי לוז מולבנים.
אז את התמונות המקוריות בפוסט מלפני 3 שנים השארתי, אבל הוספתי כאן למעלה גם את התמונות העדכניות, שמדגימות את הגימור הקלאסי לעוגה. כמו כן הוספתי עדכון קטנצ’יק למתכון עצמו לכל מי שמעוניין לקשט באותו אופן. וכעת, לפוסט המקורי:]
אוי איזה שבוע כיפי!
שבוע שעבר קצת הרגשתי חלושעס. יום ראשון בכלל לא ידעתי אם יש טעם לחיים [כי הייתי מצונן אז חוש הטעם שלי שבת] אבל לאט לאט השבוע נהיה יותר ויותר נחמד- אולי כי לקחתי כ”כ הרבה כדורים אז הייתי לגמרי היי- אבל גם בלי קשר; נניח, מאריה הופיעה אצל ג’יימס קורדן והייתה מהממת כהרגלה. זה כבר סיבה לשמוח.
