ארכיון תגיות: פסח

עוגיות שוקולד שיפון פאדג’ מלוחות

טוב האמת היא, שכששאלתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג איזה מתכון אתם רוצים שיעלה קודם, עוגיות השוקולד האלה או הרוגעלך הגלותיים, הייתי בטוח שהרוגעלך ינצחו ברוב גדול ועצום.

ואמנם היה רוב לרוגעלך, אבל התפלאתי שגם כל כך הרבה רצו את המתכון של העוגיות [גם באינסטגרם], בייחוד כי כששאלתי את השאלה, רק פרסמתי את התמונות וביקשתי מכם להצביע. לא פירטתי למשל, שהעוגיות האלה, מהספר השלישי של מאפיית Tartine בסן פרנסיסקו, הן רק עם כף אחת של חמאה [שאפשר בקלות להמיר לשמן], או שהן עם קמח שיפון! או שהן ממש ממש ממש טעימות. ובכל זאת רציתם את העוגיות. ואפילו לא ידעתם שהן כה קלות להכנה:

להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד ושמן זית

יאבה.

לא יודע מה איתכם, אבל כשאני ראיתי בהתחלה [אצל נייג’לה] “עוגת שוקולד ושמן זית”, ממש פחדתי. “שוקולד ושמן זית” לא נשמע כמו השילוב הכי טבעי בעולם. כי שוקולד מתקשר לי לעוגיות, עוגות, גלידות או קוקילידה [שמשלבת את כל הנ”ל!], ושמן זית מתקשר לי לחומוס. ועד כמה שאני אוהב עוגיות, לא נראה לי שאני ארצה לאכול קוקילידת חומוס, לא משנה אם החומוס נמצא בעוגיה-עוגה עצמה או בגלידה.

להמשיך לקרוא

כדור שלג

וואו. אני רק עכשיו מתחיל להתאושש מהגשם/ברד/שלג הפתאומי הזה שנחת עלינו אשכרה משום מקום [טוב, מרוסיה. אבל זה הרגיש כאילו זה בא משום מקום]. רק בתחילת אותו שבוע היה ממש חם, לא? אני כבר לא זוכר כי המזג אוויר שיבש לי את הזיכרון.

בכל זאת, אחד מהדברים הטובים שיצאו ממזג האוויר זה שהיה אפשר ליצור אנשי שלג! וכדורי שלג! וקרחוני שלג ובתי שלג! טוב אולי לא עשיתי את האחרונים אבל כן עשיתי בולי קטן! אבל האמת אני לא כזה מיומן בזה, אז איש השלג יצא קצת כמו סבא-שלג. קטן, כפוף, ונוטה ליפול.. וגם הפה שלו לא היה מאוד מובן. והאוזניים שלו נראו בהתחלה כמו הידיים כי לא מצאתי דברים שאוכל לנעוץ לו בכתפיים ששונים ממה שהיו בצידי הראש. וגם האף לא היה הגזר האלמותי. וגם.. אהה, טוב הבנתם. הוא לא היה כזה מוצלח. לא נורא, פעם הבאה אבנה אשת שלג בדמות ביורק.

להמשיך לקרוא

עוגיות שוקולד מהירות

אוי ויי. בשבוע שעבר נגמר אמריקן איידול.

איך אני אמור למלא את הזמן הפנוי והריקני שלי עכשיו?? מילא אם היה לי את רוקדים עם כוכבים [go kellie & derek!] אבל גם זה עומד להיגמר!! אבוי. זה כאילו אתה הולך לישון [בשבועות], וכשאתה קם- כולם נמצאים בקריביים. חוץ ממך. והם לקחו את כל הבטריות. כולל הבטריה הקטנה הזו שיש בשלט/מפתח של האוטו, כך שבשביל להכנס לאוטו צריך לפרק את המכסה [?] של המפתח ולחלץ ממנה את המפתח הנורמלי. רק שאתה -לא- יודע איך עושים את זה. אז אתה מנסה ומנסה, וכשאתה מצליח להכנס לאוטו אתה לא מבין לאן המפתח הזה יכול להכנס. המקום הנורמלי שהמפתח נכנס אליו חסום!!! ואז אתה רואה שיש מין צ’ופצ’יק כזה שמתפרק — טוב לא משנה. בקיצור, לוקח לך איזה 8 דקות להתניע את האוטו, ועד אז אתה כבר שוכח לאן רצית לנסוע, ואתה מיואש ותשוש ורוצה הבייתה. אבל, אההה, הממ. I digress.

להמשיך לקרוא