אני לא אוהב שוקולד ותפוז.
זה מה שאמרתי לעצמי, בכל פעם שראיתי את תמונת השער בספר הקינוחים של פייר הרמה ודורי גרינספן. עוגת מוס שוקולד ולימון? אין מצב ששוקולד הולך טוב עם לימון. הוא בקושי הולך טוב עם תפוז. אז עם טעם שהוא יותר אסרטיבי? אין מ-צ-ב.
טוב, אני לא יודע אם אתם מכירים את הסדרה Dance moms [שמשום מה החליטו לתרגום בעברית ל-“רקדניות קטנות”] אבל תקשיבו; זו הסדרה הכי טובה בטלוויזיה.
זה בעיקרון מראה את חייהן של רקדניות קטנות בחוג לריקוד [רק שכל החיים שלהן זה ריקוד], תוך שהן משתתפות בתחרויות שונות, עד שהן מגיעות לתחרות הלאומית [nationals]. ואז נגמרת העונה. אבל האמת היא שזה יותר על האימהות התככניות, הקנאיות, הרדודות, הדורסניות והפסיכוטיות שלהן [למעט אחת שקצת שפויה יותר מהשאר], שמנסות לגרום לילדה שלהן להיות המועדפת של הכוהנת הגדולה, מיס אבי-לי [למה? בשביל לקבל סולו-ים]. אבל בד”כ הן לא מצליחות לסבול אותה, אז במקום להתחנף לאבי הן צורחות עליה. אה כן, צעקות הן מוטיב מרכזי בתכנית הזו. הן רבות שם הרבה.