טוב, זהו, נגמרו החגים?
חיכינו 7 שבועות וקיבלנו את כרומטיקה??
סיימנו את כל עוגות המצה וקינוחי המנגל ודברי החלב ופירות העונה ועוגות הגבינה ועוגות הגבינה ועוגות הגבינהההה-אעאעאעא-ההה???
יופי.
כי באמת, תקופת החגים האחרונה ביחד עם הקורונה מה זה מיצתה את עצמה.
אבל זהו זה בעבר זה has been, ואפשר לחזור למה שהעולם באמת סובב סביבו.
לפעמים, לא בא לי לאפות עוגיות שוקולד צ’יפס.
כי הרבה מתכונים, בייחוד בארץ, מוגדלים בשקל תשעים ומוכוונים למשפחות גדולות יחסית.
אני זוכר שכשהייתי קטן, רוב המתכונים לעוגות היו לתבניות בקוטר 25 ס”מ ומעלה, שזה מעל ומעבר למשפחה קטנה. בגלל זה כבר שנים אני אופה עוגות בתבניות קטנות יותר, ומחשב נפחים ומתכונים לכמויות שמתאימות לי.
עוגיות, לעומת זאת, הן סיפור אחר.
לא יודע למה זה קורה,
אבל תמיד בתקופה הזו שיש מחסור ארצי בחמאה [וזה קורה כבר כמה שנים ברצף, או לפחות, אני זוכר את זה כבר כמה שנים ברצף], ממש ממש בא לי להכין דברים עם חמאה.
לא שביומיום אני לא אופה עם חמאה, אבל פתאום בתקופות האלה מתחשק לי לאכול משהו חמאתי מנחם ומחמם [את הנשמה אם לא שום דבר אחר]; קרואסונים, עוגות שמרים, עוגות חמאה. או סתם פרעצל עם חמאה מלוחה.
אתם יודעים מה קשה לי עם מתכונים שמלחימים קינוחים שונים למשהו אחד?
שהרבה פעמים, התוצאה שמתקבלת לא רק שלא קרובה לאף אחד מקינוחי האב/אם שכביכול הולידו את הקינוח, אלא נחותה מהם בהרבה.
עכשיו מילא אם מדובר בבנות של דמי וברוס, יש להן מספיק כסף לטיפולים פסיכולוגיים, אז אני לא מרחם עליהן.
[סתם! עוד מעט יום כיפור הצילו אני בטוח שהן נחמדות ובנות של מלך; הן בטוח של מלכה בכל אופן]
טוב בשעה טובהההה פורים מאחורינוווווו
ואפשר סופסוף לדחוף את אוזני ההמן לבוידעם,
[למרות שאני לא מתחייב להוריד את אוזני הארנב]
ביחד עם כל האוברטיים שטחנתי החודש.