אתם מכירים את ימי הראשון האלה, שאתם מתעוררים בבוקר, קמים באיטיות מתמרחת מהמיטה, ולוקח לכם חצי שעה להיגרר אל עבר נעלי הבית? [למרות שבכל הסופ”ש תכל’ס לא עשיתם כלום אז אמורה להיות לכם מוי אנרגיה לשבוע החדש שמבצבץ..]
אבל לא- אין אנרגיה, והבוקר מרגיש נוראי. ואתם קמים ואומרים לעצמכם: “אבוי. השבוע הזה הולך להיות איטי ובלתי נסבל. מזל שאני לא צריך לעשות שום דבר מיוחד היום”. אז אתם הולכים לצחצח שיניים ורואים שמשחת השיניים כמעט נגמרה וצריך ללכת לקנות. טוב, מזל שזה רק “כמעט”, כי זה יכול לחכות למחר.
יאבה.
לא יודע מה איתכם, אבל כשאני ראיתי בהתחלה [אצל נייג’לה] “עוגת שוקולד ושמן זית”, ממש פחדתי. “שוקולד ושמן זית” לא נשמע כמו השילוב הכי טבעי בעולם. כי שוקולד מתקשר לי לעוגיות, עוגות, גלידות או קוקילידה [שמשלבת את כל הנ”ל!], ושמן זית מתקשר לי לחומוס. ועד כמה שאני אוהב עוגיות, לא נראה לי שאני ארצה לאכול קוקילידת חומוס, לא משנה אם החומוס נמצא בעוגיה-עוגה עצמה או בגלידה.
נכון תמיד בחגים, או כשמישהו טס לחו”ל [או עובר בדיוטי], תמיד איכשהו מקבלים מלא-מלא-מלא טובלרון?
כאילו, בד”כ מקבלים כל מיני שוקולדים שונים, אבל הטובלרון תמיד נדחק קצת הצידה עם כל הריס’ז וההרשי’ז והשמאטע’ז האחרים. בייחוד בין ראש השנה לסוכות, כשכולם כמעט נוסעים לבקר משפחה [או טסים הרחק ממנה], ואז יש מלא טראפלס וחבילות שוקולד חגיגיות ופררו רושה וטובלרונים שמתחלפים ועוברים בעלות כל הזמן. לא עוד!- הנה משהו מגניב לעשות עם כל חפיסות הטובלרון שנמצאות בבוידעם [כי כל ההרשי’ז peanut butter cups נמצאים בבטן]- עוגת מוס של שלושה שוקולדים [טרי-קולד], רק שבמקום שוקולד רגיל [שזה מה שעושים בד”כ]- משתמשים בטובלרונים [טרי-בלרון]!