טובוש, קורונה, סגר, בלאגן, חיוניות [מאז 1988 תודה רבה], אז אני רק רוצה להגיד שהעוגיות האלה הן מהעוגיות הסופר מושקעות האלה שגם ממש מתאימות עכשיו כדי להעסיק כל מיני ידיים עצלות [ואנחנו יודעים מה אומרים עליהן]. יאללה למתכון!
מתחילים עם העוגיות:
טובוש, קורונה, סגר, בלאגן, חיוניות [מאז 1988 תודה רבה], אז אני רק רוצה להגיד שהעוגיות האלה הן מהעוגיות הסופר מושקעות האלה שגם ממש מתאימות עכשיו כדי להעסיק כל מיני ידיים עצלות [ואנחנו יודעים מה אומרים עליהן]. יאללה למתכון!
מתחילים עם העוגיות:
כמה אירוני שאני כותב את הפוסט הזה כמה שעות אחרי טיפול שורש?
לא אירוני בכלללללל.
כמעט קראו לזה רוני מרוב שזה אי-רוני.
אבל אל תדאגו, צד אחד של הפה עדיין מתפקד. בינתיים.
טוב, אנשים, אני מקווה שיש לכם גרביים.
לא כי חורף עכשיו וקר [למרות שהאמת שלא ממש קר עכשיו, אבל בסופ”ש היה, אבל עכשיו אנחנו בתקופה הפוסט סופ”שיסטית, ואתמול ממש טיילתי לי איזה 45 דקות [לא רצוף, אל תגזימו] ברחוב והיה לי ממש חמים, ואתם יודעים, אפילו ביום שישי כשאמרו שתהיה סופה! וסערה! והאלי ברי עם עיניים לבנות! היה די נעים בחוץ, למעט אבק וחול וצהבהבות כללית באוויר].
ולא כי אפשר ככה לדמיין שאתה מחליק על הקרח בזמן שאתה רץ לתנור, או לכל מקום אחר בבית, למרות שזה באמת מגניב, כל עוד אתה לא נתקע בכיסא או ברגל של ספה, וזה גם בהנחה שהרצפה שלכם נקייה ויותר חשוב, יבשה, כי גרביים רטובות הן הנאה מאוד מאוד מפוקפקת.
וואי וואי, זה היה צמוד.
ואני לא מדבר על השמלה של מאריה. אבל אתם, בעמוד הפייסבוק, בחרתם בחיתוכיות שוקולד, קרמל ואגוזים כמתכון הבא שאתם רוצים שיעלה! אז נתחיל? זה מאוד פשוט: