הנה אנלוגיה נחמדה:
נכון תותים אין כל השנה? ונכון כשמגיעה העונה שלהם אנו רוקדים וקופצים בתופים ובמחולות ומכינים טארט תותים או עוגות גבינה תותיות ומתמוגגים מאושר כי שווה לחכות להם, לתותים?
הנה אנלוגיה נחמדה:
נכון תותים אין כל השנה? ונכון כשמגיעה העונה שלהם אנו רוקדים וקופצים בתופים ובמחולות ומכינים טארט תותים או עוגות גבינה תותיות ומתמוגגים מאושר כי שווה לחכות להם, לתותים?
[עריכה 26/03/2018: את הפוסט הזה פרסמתי לפני 3 שנים. לפני כמה שבועות, מצאתי תמונות של הדרך הקלאסית לקישוט העוגה, והתאהבתי- במקום המראה המזוגג למחצה, העוגה מכוסה לחלוטין בגנאש, והחלק העליון חרוץ באיקסים, כשבצדדים יש אגוזי לוז מולבנים.
אז את התמונות המקוריות בפוסט מלפני 3 שנים השארתי, אבל הוספתי כאן למעלה גם את התמונות העדכניות, שמדגימות את הגימור הקלאסי לעוגה. כמו כן הוספתי עדכון קטנצ’יק למתכון עצמו לכל מי שמעוניין לקשט באותו אופן. וכעת, לפוסט המקורי:]
אוי איזה שבוע כיפי!
שבוע שעבר קצת הרגשתי חלושעס. יום ראשון בכלל לא ידעתי אם יש טעם לחיים [כי הייתי מצונן אז חוש הטעם שלי שבת] אבל לאט לאט השבוע נהיה יותר ויותר נחמד- אולי כי לקחתי כ”כ הרבה כדורים אז הייתי לגמרי היי- אבל גם בלי קשר; נניח, מאריה הופיעה אצל ג’יימס קורדן והייתה מהממת כהרגלה. זה כבר סיבה לשמוח.
אתם מכירים את ימי הראשון האלה, שאתם מתעוררים בבוקר, קמים באיטיות מתמרחת מהמיטה, ולוקח לכם חצי שעה להיגרר אל עבר נעלי הבית? [למרות שבכל הסופ”ש תכל’ס לא עשיתם כלום אז אמורה להיות לכם מוי אנרגיה לשבוע החדש שמבצבץ..]
אבל לא- אין אנרגיה, והבוקר מרגיש נוראי. ואתם קמים ואומרים לעצמכם: “אבוי. השבוע הזה הולך להיות איטי ובלתי נסבל. מזל שאני לא צריך לעשות שום דבר מיוחד היום”. אז אתם הולכים לצחצח שיניים ורואים שמשחת השיניים כמעט נגמרה וצריך ללכת לקנות. טוב, מזל שזה רק “כמעט”, כי זה יכול לחכות למחר.