טוב תקשיבו.
אם יש עוגה אחת שאני מחכה כללללל שנה לעונת התותים בשביל להכין אותה-
טוב זו בעצם שתיים.
הראשונה היא למעשה טארט; התותים הניאוקלאסי!
הוי, הוא כזה מוש.
והשניה היא פרזייה.
טוב תקשיבו.
אם יש עוגה אחת שאני מחכה כללללל שנה לעונת התותים בשביל להכין אותה-
טוב זו בעצם שתיים.
הראשונה היא למעשה טארט; התותים הניאוקלאסי!
הוי, הוא כזה מוש.
והשניה היא פרזייה.
לא יודע למה זה קורה,
אבל תמיד בתקופה הזו שיש מחסור ארצי בחמאה [וזה קורה כבר כמה שנים ברצף, או לפחות, אני זוכר את זה כבר כמה שנים ברצף], ממש ממש בא לי להכין דברים עם חמאה.
לא שביומיום אני לא אופה עם חמאה, אבל פתאום בתקופות האלה מתחשק לי לאכול משהו חמאתי מנחם ומחמם [את הנשמה אם לא שום דבר אחר]; קרואסונים, עוגות שמרים, עוגות חמאה. או סתם פרעצל עם חמאה מלוחה.
לפני כמה שבועות, חלמתי על דודה שלי.
אנחנו היינו בחוץ, במרפסת, וקיפלנו סדין לבן.
וזה מה שאני זוכר מהחלום. כאילו ישר כשהתעוררתי מהחלום זכרתי עוד, אבל עכשיו כבר לא.
בקיצור, אני מתעורר מהחלום וחושב לעצמי “וואי, נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאני חולם עליה מאז שהיא נפטרה. מעניין מה זה אומר. ומעניין מה כדאי לעשות ומעניין-” כשפתאום אני רואה אור לבן בוהק שמגיע מהמרפסת.
היוש שלום מה נשמעעעע
טוב אז אני יודע שלהרבה אנשים פה, אוגוסט הוא אחד החודשים המעיקים.
אבל אני חייב לציין שדווקא להרבה קונדיטורים זה אחד החודשים הכי נחמדים כי אין הרבה עבודה ואפשר לנוח קצת או,
לטוס לפריז,
נכון סיפרתי לכם בעבר שכל פעם שאני חוזר מפריז, אני מרגיש דחף פתאומי עז לשחזר בבית איזשהו קינוח שאכלתי שם? אז הפעם זו עוגה די חדשה של פיירוש כפרוני, בשם Ultime.
[למען האמת כבר ניסיתי לשחזר אותה עוד לפני שטסתי לפריז, אבל זה היה דיזסטר].
בכל אופן, לפני כמה זמן ראיתי איזה סרטון ביוטיוב שבו שואלים את גבירתנו ומורתנו נייג’לה: שוקולד או וניל? וחוץ מזה שהיא ענתה את התשובה האולטימטיבית [“I really don’t want to reject vanilla.. But I can’t let you take away chocolate”, שזה משפט שגובל במטאפילוסופיה מבחינתי], היא אמרה שבעצם, שוקולד ווניל הולכים ממש טוב ביחד.
וזה מה שפיירוש רצה לעשות-