ארכיון תגיות: וניל

הקאנלה של סדריק

לפני כמה זמן הייתי בדרך הבייתה,

נוהג לי ושומע ברכב את Speak now. האלבום.

זה היה ביום חמישי ושמחתי שהשבוע נגמר כי גם הייתה לי מכירה למחרת,

ומאוד ציפיתי לה כי בנוסף לכל התופינים המיוחדים שהכנתי למכירה, אני גם זוכה להתעדכן ולפטפט עם כל מי שקנה משהו, שזה גם לרוב מי שקורא את המילים הללו.

אניוואי הגעתי לצומת שבו יש שני נתיבים שמאלה ונתיב אחד ישר, ואני נסעתי לי בנתיב הימני שפונה שמאלה. רק שמאלה. בפנאן, ברוגע, באיזה 20-30 קמ״ש. הגעתי לרמזור הירוק ופניתי שמאלה, כשפתאום, באמצע הצומת, איזה רוכב טוסטוס צעיר, בן איזה 20 כזה, חותך אותי מימין, ומתנגש בי.

באמצע הצומת.

להמשיך לקרוא

טארט ארוחת בוקר

אתם יודעים מה הייתי רוצה?

לאכול פאי, כל יום, לארוחת בוקר.

אבל איך אומרים אצלנו-

.What you WANNA do is not necessarily what you’re GONNA do

או שמא?

להמשיך לקרוא

פנקייקים מושלמים בקלי קלות

אתם יודעים מה הבעיה בחוסר שעות שינה?

כאילו, חוץ מהעייפות וחוסר התפקוד וחוסר הריכוז וחוסר המוטיבציה וחוסר האנרגיה.

כי הרי אני לגמרי מסוגל להתמודד עם זה שבשבוע אחד יכול: ליפול עליי מיקסר [שרק הקערה שלו שוקלת 17 קילו, וזה כשהיא ריקה, אז תנחשו כמה כיף זה כשהיא מלאה בבלילה של 30 עוגת גבינה]; לקחת לי להגיע לעבודה חצי שעה במקום 18 דקות כי צריך לעשות עצירות התרעננות והיינוטס כל כמה דקות; ליפול עליי 16 רינגים מהמתלים ליד שטיפת הכלים [ואף אחד מהם לא על האצבע. נו שוין]; להיכוות מתנור כל כך גדול שאני יכול להכנס אליו [ואני באמת נכנס אליו בערך כדי להוציא עגלה עם 15 מגשים] ולהיחתך ב-3 אצבעות [ואז גם להכניס את היד (בטעות!) אל תוך תמיסה עם ימבה מלח לימון],

אבל אם מוסיפים לזה גם את העובדה שמשום מה, תמיד כשאני ישן פחות- אני מבזבז יותר-

הגיעו מים עד נפש!

להמשיך לקרוא

עוגיות קונפטי

אחד מחוקי הברזל במדריך ההישרדות הפצפוצי,

[אחרי לא לרוץ עם מספריים, לא לנסות תספורות פייג’בוי, ולא לאכול לעולם ארוחת צהריים לבד עם אמא],

הוא שלא צריך סיבה לחגוג, כי בעצם, כל דבר שווה חגיגה.

להמשיך לקרוא

קרם ברולה בקטנה

הנה קושיה, להנאתכם:

מה יותר צפוי מפקקים בפסח; או מ-4 סבבי בחירות בשנתיים; או מהתחזית לדני רופ; או אפילו מהאולימפיאדה בלונדון ב-2012 [ועוד הספייס גירלז התאחדו אז!!]??

אני אגיד לכם מה.

העובדה האירונית, העוכרת, והברורה, שרק -אחרי- שמסרתי את הקוקוטים/תבניות/כלים אישיים לקרם ברולה להורים שלי-

כי כבר לפחות 8 שנים לא נגעתי בכלים האלה חוץ מלהזיז אותם מצד לצד או ממטבח למטבח ו-וואלה יש לי בארון הבגדים [כי במזווה המקום מזמן נגמר] מספיק דברים שאני לא משתמש בהם [מיץ יוזו אני מסתכל עליך], אז מה שאני יכול להיפטר ממנו- השבח, בייחוד כשהוא בפסגת הנדל”ן, בארון הציוד-

פתאווווום התחשק לי להכין קרם ברולה.

להמשיך לקרוא