וואי אתם יודעים מה הכי מלחיץ בעולם?
יונים בהיסטריה.
כי לפני כמה זמן, קמתי לי בבוקר סופ”ש חמים ונעים.
התאמנתי, התקלחתי, ושמתי את המגבת לייבוש במרפסת.
הלכתי לאכול, ובעודי חוזר- מה אני רואה, מתהלכת במרפסת עם חזה בולט כאילו היא רס”ר משמעת במחנה טירונות??
יונה!
חיה קנטרנית.
טובוש, קורונה, סגר, בלאגן, חיוניות [מאז 1988 תודה רבה], אז אני רק רוצה להגיד שהעוגיות האלה הן מהעוגיות הסופר מושקעות האלה שגם ממש מתאימות עכשיו כדי להעסיק כל מיני ידיים עצלות [ואנחנו יודעים מה אומרים עליהן]. יאללה למתכון!
מתחילים עם העוגיות:
כאילו, יש טעם לכתוב פוסט כשזה השם של העוגה? יאללה למתכון:
[גם פה צילמתי כל שלב במתכון כי אני יודע שזה עוזר להרבה אנשים כשיש עזרים ויזואליים ביחד עם המתכון הכתוב. מקווה שזה יעזור!]
פסח אולי נגמר, אבל יש עוד סדר אחד קטן לעשות:
בראוניז, או בלונדיז?
הרבה אנשים מתבלבלים בין המושגים ומערבבים שמחה בשמחה אחרת, אבל זו, בתכל’ס, ההבחנה:
טוב, אנשים, אני מקווה שיש לכם גרביים.
לא כי חורף עכשיו וקר [למרות שהאמת שלא ממש קר עכשיו, אבל בסופ”ש היה, אבל עכשיו אנחנו בתקופה הפוסט סופ”שיסטית, ואתמול ממש טיילתי לי איזה 45 דקות [לא רצוף, אל תגזימו] ברחוב והיה לי ממש חמים, ואתם יודעים, אפילו ביום שישי כשאמרו שתהיה סופה! וסערה! והאלי ברי עם עיניים לבנות! היה די נעים בחוץ, למעט אבק וחול וצהבהבות כללית באוויר].
ולא כי אפשר ככה לדמיין שאתה מחליק על הקרח בזמן שאתה רץ לתנור, או לכל מקום אחר בבית, למרות שזה באמת מגניב, כל עוד אתה לא נתקע בכיסא או ברגל של ספה, וזה גם בהנחה שהרצפה שלכם נקייה ויותר חשוב, יבשה, כי גרביים רטובות הן הנאה מאוד מאוד מפוקפקת.
