טוב, בתכל’ס???
יש מעט מאוד ניחוחות אפייה שמשתווים לזה של מאפה שמרים שיוצא מהתנור.
אני זוכר שכשהייתי קטן [אמ, יותר], אז ליד בית הספר לא הייתה שום מאפייה, שום קונדיטוריה, שום בית מאפה בקרבת מקום, ובכל זאת!
תמיד בשישי היה ריח של מלא עוגות שמרים שנאפות מהבתים של כל דיירי האיזור.
אלא אם כן הייתי נשאר מאוחר בשישי בגלל ריתוקים או עונשים ואז היה ריח של חריימה.
סתם לא הייתי נשאר אף פעם מאוחר בשישי אני לא יודע על מה אתם מדברים מה זה חריימה הכלב אכל לי את האישור זה היה ככה כשהגעתי.
אתם יודעים מה הבעיה בחוסר שעות שינה?
כאילו, חוץ מהעייפות וחוסר התפקוד וחוסר הריכוז וחוסר המוטיבציה וחוסר האנרגיה.
כי הרי אני לגמרי מסוגל להתמודד עם זה שבשבוע אחד יכול: ליפול עליי מיקסר [שרק הקערה שלו שוקלת 17 קילו, וזה כשהיא ריקה, אז תנחשו כמה כיף זה כשהיא מלאה בבלילה של 30 עוגת גבינה]; לקחת לי להגיע לעבודה חצי שעה במקום 18 דקות כי צריך לעשות עצירות התרעננות והיינוטס כל כמה דקות; ליפול עליי 16 רינגים מהמתלים ליד שטיפת הכלים [ואף אחד מהם לא על האצבע. נו שוין]; להיכוות מתנור כל כך גדול שאני יכול להכנס אליו [ואני באמת נכנס אליו בערך כדי להוציא עגלה עם 15 מגשים] ולהיחתך ב-3 אצבעות [ואז גם להכניס את היד (בטעות!) אל תוך תמיסה עם ימבה מלח לימון],
אבל אם מוסיפים לזה גם את העובדה שמשום מה, תמיד כשאני ישן פחות- אני מבזבז יותר-
הגיעו מים עד נפש!