עוגיות קונפטי

אחד מחוקי הברזל במדריך ההישרדות הפצפוצי,

[אחרי לא לרוץ עם מספריים, לא לנסות תספורות פייג’בוי, ולא לאכול לעולם ארוחת צהריים לבד עם אמא],

הוא שלא צריך סיבה לחגוג, כי בעצם, כל דבר שווה חגיגה.

קרם ברולה בקטנה

הנה קושיה, להנאתכם:

מה יותר צפוי מפקקים בפסח; או מ-4 סבבי בחירות בשנתיים; או מהתחזית לדני רופ; או אפילו מהאולימפיאדה בלונדון ב-2012 [ועוד הספייס גירלז התאחדו אז!!]??

אני אגיד לכם מה.

העובדה האירונית, העוכרת, והברורה, שרק -אחרי- שמסרתי את הקוקוטים/תבניות/כלים אישיים לקרם ברולה להורים שלי-

כי כבר לפחות 8 שנים לא נגעתי בכלים האלה חוץ מלהזיז אותם מצד לצד או ממטבח למטבח ו-וואלה יש לי בארון הבגדים [כי במזווה המקום מזמן נגמר] מספיק דברים שאני לא משתמש בהם [מיץ יוזו אני מסתכל עליך], אז מה שאני יכול להיפטר ממנו- השבח, בייחוד כשהוא בפסגת הנדל”ן, בארון הציוד-

פתאווווום התחשק לי להכין קרם ברולה.

להמשיך לקרוא ←

עוגיות פונדנט שוקולד

45 תגובות

אם אתם מכירים אותי, אתם ודאי יודעים שאני מתרגש מהדברים הכי קטנים.

כשמכינים לי קפה בבוקר מבלי שביקשתי.

כששולחים לי שיר של מאריה מבלי שציפיתי.

להמשיך לקרוא ←

עוגת קונפטי רב תכליתית

71 תגובות

לפני כמה זמן, באמצע שנ”צ מושלם בסופ”ש, חלמתי חלום.

ובחלומי,

אני נמצא בארמון [כן כן מקומי הטבעי אני יודע], בבהרי יום שמשי ונעים, כשמאוחר יותר מתעתד להתקיים טקס חתונה של הבת של המלך והמלכה, היינו, הנסיכה, עם בחיר ליבה. עכשיו אני, בחלום, לא חלק מהרויאל פאמילי הגרעינית [שאגב במציאות אני לא מאדוקיה בכל מקרה], אלא ה-plus one.

אנחנו מגיעים לארמון ופוגשים את כל המשפחה במבואה, היי היי מה נשמע נשיקות חיבוקים, ואז דיברנו על מה הולך להיות היום, מתי מתחיל הטקס, מתי דנה מגיעה עם שמלת נוצות, וכו’.