גראהם קרקר הוא בערך אבן היסוד של האפייה הביתית האמריקאית. אולי קוראים להם קרקר’ז אבל הם לא מלוחים; הם ביסקוויטים דקים, פריכים ובקושי מתקתקים, שיכולים לשמש כתחתית של עוגת גבינה, קלתית של פאי או אפילו ככלי לסינְדווּץ’ שוקולד ומרשמלו קלוי בדמות חטיף הקאמפינג האולטימטיבי ס’מורס:
אני יודע מה אתם חושבים- מלבד יכולת הכריכה הס’מוריאלית, הם נשמעים מאוד דומים לפתי בר! – אז זהו, הם די שונים. קודם כל, הגראהם קרקר’ז פחות מתוקים. גם פרופיל הטעם שונה. הם גם פחות “דחוסים” ויותר flaky מאשר הפתי בר. ובגלל זה, הם גם מגיבים אחרת לחומרים אחרים כשטוחנים אותם [חוץ מזה שהם נטעמים אחרת]- הם יותר יבשים מפתי בר ולכן הם סופגים יותר חמאה מבלי להסתמרטט [זאת מילה? זאת מילה.] בקלות.
