לפני כמה זמן, קמתי בבוקר.
ביום שבת!
שזה ה-day of pre-rest ולכן אני יכול לקום ממש ממש מאוחר כי בתור קונדיטור אני רגיל לקום סופר מוקדם לעבודה, אבל היום אין עבודה ואני יכול לעשות מה שבא לייייייייי
מפה לשם, קמתי ב-07:00.
וביום קיץ בהיר אחד,
ההורים שלי הגיעו עם 4 שקים של מנגואים מהעץ[ים] שלהם.
וכל מנגו, שיהיה לי בריא, הוא מנגו, אממ.. בריא. 600-700-800 גרם!
וזה עוד לפני ארוחת בוקר!
אז מה עושים עם כל המנגואים הללו??
בואו נניח שלפני שבוע עשיתם מכירת ספיישל של קוביות בבקה,
סימטריות, משוכללות, מושלמות;
[מצב היפותטי בעליל כל קשר בינו לבין המציאות מקרי לחלוטין]
טוב, בתכל’ס???
יש מעט מאוד ניחוחות אפייה שמשתווים לזה של מאפה שמרים שיוצא מהתנור.
אני זוכר שכשהייתי קטן [אמ, יותר], אז ליד בית הספר לא הייתה שום מאפייה, שום קונדיטוריה, שום בית מאפה בקרבת מקום, ובכל זאת!
תמיד בשישי היה ריח של מלא עוגות שמרים שנאפות מהבתים של כל דיירי האיזור.
אלא אם כן הייתי נשאר מאוחר בשישי בגלל ריתוקים או עונשים ואז היה ריח של חריימה.
סתם לא הייתי נשאר אף פעם מאוחר בשישי אני לא יודע על מה אתם מדברים מה זה חריימה הכלב אכל לי את האישור זה היה ככה כשהגעתי.
לפני הרבה מאוד זמן,
אני עדיין יכול לזכור,
איך המוזיקה הייתה גורמת לי לחייך.
סתם לא, זה אמריקן פאי; היום הקטגוריה היא: