אם אתם מסתכלים קצת על הויטרינות של הקונדיטוריות בארץ [שאם נהיה קטנוניים הן מצרך נדיר, אבל נו מילא], תוכלו לזהות 2 סוגים של עוגת גבינה: אפויה וקרה.
שהן כמעט תמיד הנושא של המשפט השני אחרי שמתחילים לדבר על עוגת גבינה.
אבל, בין האפויה עם הקרום השחום לקרה הצחורה והמוסית, בין הפירורים והשטרויזל והפתי-בר, תוכלו למצוא לפעמים גם עוגה בלונדינית, קרמית, חלקה ועדינה שיש בה מרכיב אחד חשאי ובכלל לא אקזוטי:
מה זה מוס שוקולד?
“מוס” הוא התעתיק העברי של המילה Mousse, שמשמעותה בצרפתית היא “קצף”, ולכן בעברית מוס הוא “קציפה”. כיאה לקציפה, הדבר הכי חשוב בה הוא האווריריות [שמשיגים ע”י הקצפה], כי מוס לא אוורירי הוא בייסיקלי קרם. ובאמת, אם תסתכלו היטב במרקם של המוס, תוכלו לראות הרבה בועות אוויר קטנות:
או. אם. סי.
אתם יודעים מה קלטתי אתמול?
שעוד -שבועיים- פסח!!
איזה הזוייייייי. זה כאילו רק לפני 3 חודשים התחילה השנה.
האמת היא, שזה קצת יותר ספציפי מאשר סתם עוגיות חמאה צרפתיות.
כי אלו עוגיות חמאה מחבל ברטאן, איזור בצרפת שידוע בחמאה המלוחה המהממת שלו, וכתוצאה מכך תוצרי המגדנאות שלה מאלחשי חושים: ממאפים כרוכים [כמו קואין אמאן], דרך עוגות בחושות [כמו עוגת הברטון] וכלה בקרפים [מתוקים ומלוחים, כשאת האחרון הם בד”כ מכינים מקמח כוסמת!]. איפשהו באמצע יש גם עוגיות חמאה.
אוי, איזה חמים ונעים היה היוםםםם
איזו הקלה אחרי הקיפאון של השבועות האחרונים! בייחוד בבקרים. מה נסגר עם המעלות החד ספרתיות שנושקות לאפס??
