טוב אני חייב לציין שיש לי אובססיה קלה-בינונית לקרמל כרגע, ואתם הולכים לראות קצת הרבה מזה בקרוב. אבל לא איכפת לכם, נכון?
אל תדאגו, זה יהיה טעים. וענברי. וקראנצ’י וצ’ואי ומתוק ומלוח. ואפילו לא קשה לנקות אם תרתיחו מים בסיר שהקרמל היה בו. למרות שאם אתם אוהבים לקרצף סירים [I don’t judge] אתם לא חייבים לעשות את זה. אבל אני נגיד מעדיף לבזבז לנצל את הזמן שלי בלצפות, שוב, בג’סיקה סימפסון מסרבת לאכול buffalo wings כי “I don’t eat buffalo“. -אנחת רווחה-.
יאבה.
לפני חודש בערך, שמעתי ברדיו, בתוכנית ‘מנהרת הזמן’, שזו תוכנית שמשמיעה בדרך כלל שירים כמו The winner takes it all, או Holding out for a hero, את Can’t get you out of my head של המלכה מינוג. אתם קולטים?
טוב, יש לי חדשות רעות וחדשות טובות.
החדשות הרעות הן שטופ מודל, אחרי 22 עונות, עומד להסתיים. 22 עונות! ב-12 שנים! 12 שנים של ג’ניס דיקינסון, ונייג’ל ברקר, וקימורה לי סימונס, ואנדרה לאון טאלי, וטוויגי! ומר וגברת ג’יי! ושל I’m not here to make friends כועס וזועם! או של I’m prettier than all the girls in here מייבב ומגומגם! ושל מייקאוברס ושל smize ו-fierce ועוד רבות וטובות. הו, טיירה. אני אתגעגע.
תגידו לי, מי העורך/ת המוזיקלי/ת של רדיוס?
אני יכול להכין להם עוגה? כי יש לתחנה הזו נטייה, ברגע הכי קריטי בנסיעה שלי, פתאום לשים שיר שמחזיר לי את התקווה באנושות בחיים בנסיעה. נניח שבוע שעבר, נהגתי באוטו בדרך לעבודה, ורגע לפני שהחלטתי שיהיה יום נוראי כי כל השירים ברדיו דיכאו לי את הפרצוף וזה מתחיל לי את היום ברגל שמאל, אני מעביר תחנה ושומע בלדה מתחילה לנגן. ואז:
וואי וואי, זה היה צמוד.
ואני לא מדבר על השמלה של מאריה. אבל אתם, בעמוד הפייסבוק, בחרתם בחיתוכיות שוקולד, קרמל ואגוזים כמתכון הבא שאתם רוצים שיעלה! אז נתחיל? זה מאוד פשוט: