בוש [קיצור ל- בוש דה נואל – Bûche de Noël], הוא בייסיקלי רולדת שוקולד.
באופן מסורתי, הרולדה הזו מגולגלת עם קרם שוקולד, וגם מצופה איתו [או עם גנאש], ומקושטת כך שתיראה כמו גזע עץ- לדעתי זה נראה הכי גזעי כשהקישוט מסתיים פה, אולי עם עוד קצת אבקת סוכר מלמעלה וזהו- אבל יש אנשים שגם שמים פטריות ממרנג וציפורים מבצק סוכר וציניות אמיתיות או מרציפניות ועוד ועוד.
כשהיינו בפריז בפעם שעברה, פספסנו את הפרזייה של סיריל ליניאק.
פרזייה [Fraisier, מהמילה הצרפתית לתות- fraise, פְרֵז], היא עוגת צרפתית קלאסית, שמורכבת באופן מסורתי משכבות ג’נואז [מעין ספוג קצת יותר עשיר], קרם פטיסייר או קרם על בסיס פטיסייר, תותים [שברוב המקרים מסודרים, חצויים, בהיקף העוגה], ושכבה דקה של מרציפן או איזשהו שכבה דקה ועיטורית מלמעלה.
Carrement Chocolat היא אחד מהקינוחים מה’קולקציה הקבועה’ של פייר הרמה.
מרכיבי בסיס הבראוני
בבסיסה, היא עוגת שוקולד.
ממיסים שוקולד
אבל לא סתם עוגת שוקולד- אלא אחת שמורכבת מבסיס בראוני, קרם דחוס, מוס אוורירי, ציפוי חלק ולבסוף, דף שוקולד דק ופציח מלמעלה.
הכנת שכבת הבראוני
בסיס בראוני, לפני ואחרי אפייה
הפעם הראשונה שקראתי על Merveilleux [מָארְבֵיוֹ] היה בפוסט של מר לייבוביץ, שמספר על איזו חנות בפריז [שיש לה כמה סניפים] ושמה Aux Merveilleux de Fred, שמוכרת רק דבר אחד: עוגות קטנות המורכבות מבסיסי מרנג במילוי וציפוי קצפת.
הריצו קדימה כמה שנים, אני ומאיה נמצאים בפריז ביום אפרורי ו, אממ, גשמומי, ובדרך למלון מחנות התבלינים עם השם המעניין Izraël אנחנו קולטים מעבר לכביש סניף של אותו מר פרד!
אני לא אוהב שוקולד ותפוז.
זה מה שאמרתי לעצמי, בכל פעם שראיתי את תמונת השער בספר הקינוחים של פייר הרמה ודורי גרינספן. עוגת מוס שוקולד ולימון? אין מצב ששוקולד הולך טוב עם לימון. הוא בקושי הולך טוב עם תפוז. אז עם טעם שהוא יותר אסרטיבי? אין מ-צ-ב.
