נכון יש את ימי השישי האלה, שאתם באים הבייתה מוקדם בבוקר [או, אממ, מאוחר בלילה, תלוי איך אתם מסתכלים על זה], ואין לכם כוח להכין כלום?
אז אתם הולכים לישון קצת וקמים בבוקר [=12 בצהריים], ואז יש לכם קצת כוח להתהלך כמו זומבים עד הלילה, שאז, בהנחה שתנמנמו עוד קצת לכמה שעות מתישהו, שוב תהיו ערניים והמעגל יחזור על עצמו?
לפעמים, הדברים הכי פשוטים יכולים לגרום למשהו נהדר להפוך לעילאי.
כמו שטיירה עושה בפרקי ה-makeovers בטופ מודל. רק שפה אני לא שם לעוגה תוספות שיער ומלבין את הגבות שלה; אני מוסיף פירורים! כי תראו, עוגת בננה היא נהדרת ומדהימה כמו שהיא. אבל בתוספת פירורים קינמוניים וקראנצ’יים, היא הופכת מ-mundane ל-munDAMN! וזה בכלל לא קשה. הנה, תראו:
יאבה.
לא יודע מה איתכם, אבל כשאני ראיתי בהתחלה [אצל נייג’לה] “עוגת שוקולד ושמן זית”, ממש פחדתי. “שוקולד ושמן זית” לא נשמע כמו השילוב הכי טבעי בעולם. כי שוקולד מתקשר לי לעוגיות, עוגות, גלידות או קוקילידה [שמשלבת את כל הנ”ל!], ושמן זית מתקשר לי לחומוס. ועד כמה שאני אוהב עוגיות, לא נראה לי שאני ארצה לאכול קוקילידת חומוס, לא משנה אם החומוס נמצא בעוגיה-עוגה עצמה או בגלידה.
אוי איזה כיף שהגיע הקיץ!
כאילו, אם מתעלמים מהחום ומהלחות ומהזיעה ומהשמש היוקדת בכלליות, הקיץ ממש נחמד. הימים ארוכים, החופש בד”כ בא, והפירות, הו, הפירות. יש אפרסקים! ונקטרינות! ודובדבנים!! ומשמשים!!! ופירות יער!!!!!1 הם כאלה חמודים, שבא לאכול אותם עוד לפני שמגיעים הבייתה.
רק חבל שיש תקופת מבחנים עכשיו. אוך, היא כזו תקועה. היא לא יכולה לחכות עד ~אחרי~ העונה של פירות היער?? הם גם ככה בקושי חודשיים פה. כאילו, איך יש לי זמן לסדר פירות טריים במעגלים קונצנטריים על גבי קרם פטיסייר, כשיש לי לזכור 27 מאמרים למבחן אחד? that’s right- אין לי! אני צריך משהו מהיר ופשוט. תינתן עדיפות לרב תכליתיות. [נניח בראוניז, עם אהבתי העמוקה אליהם- אני לא ממש יכול לאכול אותם בתור ארוחת בוקר מוקדמת. הם נורא עשירים וכבדים! אני בקושי מצליח לקום כשאני מתעורר, אז לאכול בראוניז זה כבר יותר מדי].