בונז’ור!
ברוכים הבאים הפעם ל-“ליון לחובבי קונדיטוריה”, שהוא הפוסט המסודר שלי על המלצות לליון [שדרך אגב, אפשר לטפוח לי על השכם (הימני, השמאלי קצת כואב) (סתם לא באמת), על זה שהפוסט עלה ממש מהר??? בדרך כלל הדחיינות מנצחת. וול- not today, satan!].
אל ליון הגענו, אני וענת, לכמה ימים מסופ”שים לפני שאנחנו שוכרים רכב, מצטיידים בפרינגלס, מתמלאים מ-PSL בסטארבאקס הקרוב, ויוצאים להשתלט על פרובאנס היפהפייה [שבאופן מפתיע, מלאת הפתעות בתחום הפטיסרי!! אם יהיה ביקוש אכתוב גם עליה פוסט]. להמשיך לקרוא
פריז ביום אחד היא מטלה קצת קשה- צריך לדעת טוב מאוד לאן ללכת ומה לעשות כדי לא לבזבז זמן, בייחוד כשהוא כל כך מוגבל ויקר-ערך.
בתכל’ס, זו יכולה להיות אחלה סדרה, 24 שעות בחו”ל. הדרמה! הלחץ! שברון הלב! אתם תצחקו, תבכו, והכל ב-60 דקות כולל פרסומות.
[לכל המפיקים/במאים/תסריטאים שמביניכם; call me]
ועוד במקרה הטוב זה 24 שעות. בד”כ זה יום אחד, שזה אומר, שנגיד מגיעים בבוקר והולכים בלילה? אז נניח 12-14 שעות? אז זה סירייסלי, ליטרלי, זמן קצר ומלאכה מרובה!
בפוסט הזה אני הולך להציע לכם מסלול קונדיטורי עמוס וגדוש, מאביס ומלהיב, וגם מרוקן ארנקים, שינצל כמה שיותר את היום שלכם בפריז, בהנחה שאתם מגיעים מוקדם בבוקר, והולכים מאוחר בלילה. אתם לא חייבים להכנס לכל הקונדיטוריות [תעברו באינסטוש או באתרים שלהן ותראו איזו ויטרינה קוראת לכם], ואתם גם לא חייבים לקנות משהו רק כי זה של קונדיטור מפורסם מסויים. אל תדאגו, לא תישארו רעבים.
היוש וברוכים הבאים ל- “פריז לחובבי קונדיטוריה” הרי הוא פוסט פריז המפוצפץ שלי, שבתקווה יעזור לכל מי שמתכנן טיול קונדיטורי לפריז, בין אם לאכול, לקנות, לצלם, או סתם לטייל ולרייר על עוברי אורח! סתם אתם לא תריירו על עוברי אורח, אלא על העוגות שלכם. סתם לא על העוגות, מריירים הרי לפני שהעוגות מגיעות, אז זה בטח יהיה על החולצה או משהו. מזל שזו בירת אופנה, בטוח נמצא סינר יפה.
אזהרה: זה יהיה ארוך.
אז איפה נתחיל? נראה לי בשדה תעופה. רוב הטיסות נוחתות בשדה התעופה “שארל דה גול” [CDG] כשהגייט של ישראל בד”כ מרוחק ומנודה מהמחנה כמו חולה צרעת. אבל נו מילא. כשאני ומאיה [שאגב, אם יש מישהו לטוס איתו לפריז, זו מאיה, שאשכרה מכירה את פריז לפי מקומות וסימוני דרך, ולמעשה, מסתובבת לה בפריז עם אופניים ופנכת מלח כאילו היא ביפו- עוד על כך בפוסט המרהיב שלה] נחתנו בפברואר שם, היה תור ע-צום בביקורת גבולות, והיה רק פקיד אחד מנומנם ודי שבוז שדרכו צריך לעבור. לעומת זה, באוגוסט, הגעתי עם הדר [אקא sister from another mister] והיו שם 4 דלפקים! והם תקתקו את האנשים כמו מפעל ייצור ביפן. אחרי שאתם עוברים אותו ומקבלים את המזוודות, אתם צריכים להגיע לפריז. אנחנו תמיד בחרנו להגיע לפריז ברכבת [כי אין לנו הרבה לסחוב], וכשהגיע הזמן לעזוב אותה ולחזור לארץ- אז לעשות את זה במונית [כי אנחנו נסחוב הרבהההההההה].