אמג זהו חמישי נגמר אז אוטוטו אפשר להגיד TGIF!!
כי אתם יודעים מה עוד נתן בתשרי הדקל חוץ מפרי שחום נחמד??
חגים.
ומצד אחד זה מלא מלא חופשים ומצד שני זה מלא מלא עבודה;
מצד שלישי זה שובר שגרה ומצד רביעי אני מזל שור אני צריך שגרה לתפקוד;
מצד חמישי צריך לראות מלא מלא אנשים שלא רואים מלא זמן, אבל מצד שישי יש כנראה סיבה שלא רואים אותם מלא
מלא זמן.
ונגמרו הצדדים.
אבל אתם יודעים מה לא נגמר?
לפני כמה ימים הגעתי הבייתה, בסביבות אחד וחצי,
ועשיתי את מה שאני עושה בכל פעם שאני נכנס הבייתה-
הדלקתי את המזגן.
ואז התחלתי לסדר את הקניות.
הוצאתי את כל דברי החלב- והגעתי לשמנת המתוקה- בקבוק 2 ליטר-
כשפתאום שמעתי דלת נסגרת.
יאבה.
שמעתם פעם על moon-pie??
זה חלק הכרחי ב-road trips, כשעוצרים בדרך לתדלוק [תרתי-משמע]!
וזה גם מה שמקבלים אחרי הנשיקה הראשונה!
אבל אם אתם לא רורי גילמור [ולמה שתהיו אם אפשר להיות לורליי או אמילי או סוקי או אפילו קירק רק גאד לא היא], אז אתם אולי מכירים את זה בתור חטיף שכורך מלית מרשמלואית בשני ביסקוויטים עגולים ועטוף כולו ברחמים בשוקולד; אם נשמע לכם מסובך, פשוט תחשבו סנדביץ’ קרמבו.
כשהייתי קטן [יותר], עוגת היומולדת הקבועה שלי הייתה עוגת היער השחור.
וכשאני אומר “קבועה” אני כמובן מתכוון שקיבלתי אותה בשנה אחת, גג שנתיים, כי מהר מאוד הבנתי ש-I can do better.
ואז עברתי לקורבן הבא.
[אבל זה סיפור לזמן אחר]
ואם תשאלו- מה כבר יש להרוס בעוגת שוקולד עם קצפת ודובדבנים?
אתם מכירים את זה שאתם מגיעים הבייתה,
נניחחחחחח ב-2 בלילה ביום שישי אחרי טיסה שהתעכבה והתעכבה,
ומתעוררים למחרת בשבת בבוקר [?] ואין כמעט כלום בבית אבל הלב,
הוא רוצה [את] עוגה?