אתם מכירים את זה שבקיץ, יש ימים שלמרות שממש ממש ממש חם בהם-

אז ברגע שאתה יוצא החוצה והשמש מלטפת לך את הפנים- אתה מרגיש שוואלה, החום בכלל לא מזיז לך,

וזה כיף פשוט להיות בחוץ באוויר הנעים עם כל הויטמינים הד[י]רושים ושאר האנשים שמתהלכים בבריזה, בפנאן, ברוגע?

גם אני לא.

זה סיוט, והשמש היוקדת מטגנת לך את הוודג’ והחום מה זה מזיז לך, הוא כבר דוחף אותך כאילו אתה בגולדן בהופעה של בריטני ומחלקים בירה בחינם בכוסות פלסטיק בכניסה, והאוויר החם והלח לא מאפשר אפילו לנשום וזה מעצבן אותך ואת כל שאר האנשים שמסביבך כי לא מספיק 40 שנה במדבר למי יש עכשיו עצבים להתחיל ללכת בסחוניה ולהזיע ולהשתלל [להפוך לשלולית?] אם לא על המדרכה המטונפת אז על הבגדים שלך, ואם חשבת לעצמך שאתה תאכל היום שניצל כשאתה תגיע הבייתה, אז, הפתעה! הפכת בעצמך לשניצל.

שלא נדבר בכלל על המועקה הנפשית והפיזית הכרוכה בחימום הבית ברגע שמבשלים או אופים או אפילו מתהלכים בו.

אבל אז, הקיץ נגמר.

ואפשר להתחיל להתהלך ברחוב בנעימות אמיתית, וגם אם צריך לסחוב דברים מהסופר מהשלעפ האחרון אז לא נמסים בדרך; וגם אם צריך להפעיל את התנור אז לא עושים זאת בניאוץ וגידוף ונידוף; והגלידה! אשכרה נשארת גלידה עד שמסיימים לאכול אותה והיא לא נמסה על הידיים והזרועות ואצבעות הרגליים!

ואתם יודעים מה יותר טוב מגלידה? גלידה עם עוגיות שמסנדווצ’ות אותה.

ואתם יודעים מה יותר טוב מגלידה עם עוגיות שמסנדווצ’ות אותה? גלידת בצק עוגיות עם עוגיות שוקולד צ’יפס שמסנדווצ’ות אותה.

כי אז הקוקילידה הופכת לקוקילידת אינפינטי: צ’אנקים של בצק עוגיות שוקולד צ’יפס שעטופים בגלידה וכרוכים בעוגיות שוקולד צ’יפס!! איזה חלוםםםםם.

וכאמור,

קוקילידת אינפיניטי,

היא יותר מסתם חלום מומצא:

קוקילידת שוקולד צ’יפס

עכשיו מה הבעיה בקוקילידות? כי בתכל’ס, קחו איזה צמד עוגיות שבא לכם [וסתם כי בא לנו, נקרא להן שרונה ודניאלה], ותדחפו ביניהן גלידה והופס, הנה קוקילידה. אבל בשביל שזו אשכרה תהיה קוקילידה שאפשר לאכול מהמקפיא, צריך שהעוגיות מלכתחילה יכוונו להיאכל קפואות, ושהמרקם שלהן יהיה צ’ואי ופאדג’י ישר מהמקפיא, בלי לחכות ולו שניה אחת- ואת זה לא כל צמד יכול לעשות. בבלוג כבר יש צמד אחד, שוקולדי [חלבי!!], שיכול לעשות את זה. אבל מה עם עוגיות שוקולד צ’יפס?

וול, המתכון הכי מוצלח לזה מצאתי בספר הגלידה החדש של רוז לוי ברנבאום, rose’s ice cream bliss, והדבר היחידי שעשיתי למתכון היה לפשט אותו קמעה, ולהפחית קצת מכמות הגלידה שמסנדווצ’ת בין כל זוג עוגיות, כי אני אוהב שהגלידה לא מאפילה על העוגיות עצמן, כי בכל זאת, הן בעצמן מוש. אבל זה הכי [וליטרלי] עניין של טעם- רוצים יותר? שימו יותר. רוצים פחות? שימו פחות! אתם צריכים לאכול את זה בסופו של דבר אז תעשו מה שמתאים לכם. אתם אפילו יכולים להכין גלידה לבד [בלי מכונה!] אם בא לכם!

ובאותה נימה, אתם כמובן גם יכולים להשתמש באיזו גלידה שאתם רוצים. אני אוהב להשתמש פה בגלידת בצק עוגיות [cookie dough], או בגלידת קרם עוגיות [cookies & cream]. כי אני אוהב שיש פה עוד תוספת של עוגיות בתוך הקוקילידה. אבל כאמור- תקשיבו לחך שלכם. ואם יש לכם מאנץ’ באמצע הלילה- אז גם למלאי של הקיוסק הפינתי.

ואפרופו מאנץ’- הקוקילידות האלה הן -ה-דבר לשמור במקפיא [עטופות היטב בניילון נצמד] לעיתות מצוקה. תסמכו עליי; אין מה לבדוק.

לעוגיות

• 113 גרם חמאה
• 160 גרם קמח [כוס ושליש]
• 1/2 כפית סודה לשתייה
• 1/4 כפית מלח
• 80 גרם סוכר חום בהיר [6 כפות + כפית אחת]
• 25 גרם סוכר לבן [2 כפות]
• 42 גרם גולדן סירופ/סירופ תירס [2 כפות]
• 1 כפית תמצית וניל
• 1 ביצה
• 170 גרם פצפוצי שוקולד [1 כוס]

לקוקילידה

• 2 פיינטים [מיכלים] של גלידה שאתם אוהבים [משהו כמו ליטר/800 גרם בטוטאל].

להכנת העוגיות:

בסיר קטן, חממו את החמאה, על אש בינונית. כשהיא נמסה לגמרי, התחילו לערבב עם מרית חסינת חום. בשלב הזה היא תתחיל לבעבע ולקצוף ולהשמיע רעשי נחשה [חיה נקמנית!] מאיימת או חתולה [חיה קנטרנית!] כועסת. אבל אל תפסיקו לערבב. לאחר כמה דקות של בעבוע ורתיחה, מוצקי החלב יתחילו להשחים וריח אגוזי מקורמל יחרפן לכם את הצורה. זה הזמן להוריד את החמאה מהאש ולשפוך אותה ביחד עם כל המוצקים השזופים שאולי נדבקו לסיר- אל קערת מיקסר [או סתם קערה גדולה אחרת אם לא בא לכם ללכלך את המיקסר] כדי שתתקרר לטמפ’ החדר [או 27 מעלות מקסימום]. אם אתם ממהרים, אפשר לשפוך אל כלי רחב כדי שהחמאה תתקרר מהר.

בינתיים, חממו את התנור ל-160 מעלות ורפדו מגשי אפייה עם נייר אפייה. בנוסף, ערבבו בקערה קטנה את הקמח ביחד עם הסודה לשתייה והמלח.

כשהחמאה התקררה מספיק, הוסיפו אליה את הסוכר הלבן, הסוכר החום, הגולדן סירופ/סירופ תירס, תמצית הוניל והביצה. ערבלו עם וו הגיטרה [או סתם עם כף עץ] למשך דקה, או עד שהתערובת אחידה לגמרי. הוסיפו את תערובת הקמח וערבלו למשך 30 שניות, או עד שכל הקמח נטמע ויש בצק אחיד. הוסיפו את פצפוצי השוקולד וערבלו רק עד שהם נטמעו בצורה אחידה בבצק.

חלקו את הבצק ל-22 כדורים [אם בא לכם לשקול- שזה מה שאני עושה- כל אחד צריך לשקול כ-28 גרם], והניחו באופן מרווח [לפחות 5 ס”מ בין כל עוגיה] על מגשי האפייה. שטחו מעט את הכדורים לדיסקיות בקוטר 5 ס”מ, ואפו, מגש אחד בכל פעם, למשך 10 דקות; סובבו את המגש לאחר 5 דקות כדי שהאפייה תהיה אחידה. כשהעוגיות מוכנות הן יתחילו להשחים בצדדים ולמעלה, אבל עדיין ירגישו רכות למגע במרכז.

הוציאו את המגש מהתנור, הניחו לעוגיות להתקרר למשך דקה אחת על המגש, ואז העבירו את העוגיות אל רשת, לצינון מוחלט. אפו באותו אופן את יתרת הבצק.

עכשיו צריכות להיות לכם 22 עוגיות שרק מחכותתתתתת להסתנדווץ’ עם גלידה! ואתם באמת יכולים לעשות את זה עכשיו, אבל אני אוהב קודם להקפיא את העוגיות למשך שעה אחת, כדי שלגלידה תהיה כמה שניות אקסטרה של חסד לפני שהיא תימס ותנזל ותמיט בנו את חרון אפה. אז אני ממליץ לכם גם [אפשר כמובן גם להקפיא למשך זמן ארוך יותר, רק לאחסן בקופסה אטומה].

להרכבת הקוקילידה

רפדו מגש אפייה בנייר אפייה והניחו במקפיא.

העבירו את הגלידה מהמקפיא אל המקרר למשך 20 דקות להפשרה קלה ואיטית. בינתיים, סדרו זוגות של עוגיות טהורות תואמות על מגש אפייה, והפכו עוגיה אחת כדי שתהיה מוכנה לקבל את כדור הגלידה.

לאחר 20 דקות, הוציאו את הגלידה מהמקרר, ובאמצעות כף גלידה גדולה, צרו כדור גלידה והניחו אותו בזריזות על אחת העוגיות ההפוכות. קחו את בן זוגה, הניחו מעל כדור הגלידה, ומעכו קלות, תוך כדי סיבוב, עד שהגלידה מגיעה כמעט עד לקצוות. חיש-מהר, העבירו את הקוקילידה אל המגש במקפיא כדי שהגלידה תתחיל לקפוא במיידית.

המשיכו ככה עם יתרת העוגיות והגלידה- אל תפחדו לעצור רגע ולהכניס רגע את מה שאתם צריכים [עוגיות, גלידה, עצבים] למקפיא כדי שהכל יישאר קפוא ויציב.

אם בא לכם, אתם יכולים לאכול את הקוקילידה כבר עכשיו, אבל אני אוהב להקפיא את הקוקילידות המורכבות עד שהגלידה קופאת שוב- ככה, העוגיות לא דוחפות את הגלידה הרכה החוצה בזמן הנגיסה. זה די תלוי במקפיא שלכם, אבל זה ייקח משהו כמו שעה.

ואז, לאחר שעה ארוכה,

או משמרת לילה של הכנה של החנות שזה טוב לנו כי חשבון הבנק שמח,

הוציאו את הקוקילידה מהמקפיא,

ונגסו באושר.