על שריל ווקרהאוזר, לא שמעתי עד שראיתי את הספר שלה.
יש לה פטיסרי [בונז’ור] בשם Pix Patisserie, ובר טאפאס [אולה] בשם Bar Vivant, בפורטלנד, אורגון, וזה נראה לי פתיח מצויין שגם מתאר בצורה מדוייקת את הספר שלה, שנקרא Modern French Pastry.
על שריל ווקרהאוזר, לא שמעתי עד שראיתי את הספר שלה.
יש לה פטיסרי [בונז’ור] בשם Pix Patisserie, ובר טאפאס [אולה] בשם Bar Vivant, בפורטלנד, אורגון, וזה נראה לי פתיח מצויין שגם מתאר בצורה מדוייקת את הספר שלה, שנקרא Modern French Pastry.
לפני כמה זמן הכנתי לחם כוסמין.
הוא היה מושלם. אוורירי, לח, רך, עם קראסט מושלם ומלוח בדיוק במידה הנכונה.
זה היה אי שם ב-2015.
מאז, כל פעם שאני מנסה להכין את אותו הלחם, הוא לא יוצא אותו דבר. הוא לא אוורירי מספיק, הוא לא רך והוא לא טעים כמו ההוא, המיתולוגי.