אויש איזה יופי. השמש זורחת, המזג אוויר קיצי ולמאריה יצא שיר דנדש! מה עוד אפשר לבקש?
אפשר לבקש בראוניז! ועם קמח שיפון!! האמת שאחרי ההצלחה של עוגיות השוקולד-שיפון, זה היה רק מתבקש.
מי שאופה הרבה עם קמח שיפון, יודע שהמאפים שהוא מניב הם כבדים יותר [כי הקמח מלא], דביקים יותר [כמו לחמי שיפון, שלאחר האפייה הם נראים לא מוכנים, אבל זה כי הם צריכים ‘זמן מנוחה’ קצת ארוך יותר מחיטה], ועם טקסטורה מעט גסה יותר [כי הקמח עצמו, כאמור, הוא קמח מלא].
ולמרות שספציפית לבראוניז, המאפיינים האלה נראים ראויים למדי, אם לא נזהרים זה יכול לצאת עיסה קשה ומחוספסת. לכן, כשראיתי שבמתכון הזה, מהספר של מאפיית Violet הלונדונית, יש כמה שלבים שמתגברים על הבעיות הנ”ל ידעתי שלא יעבור זמן רב [דקה וחצי] עד שאכין אותו.
ואפילו דקה וחצי היה יותר מדי זמן, כי הבראוניז האלה התחסלו כמו אבטיח בים.
אז נתחיל?
בראוניז שוקולד שיפון
- 150 גרם חמאה
- 300 גרם שוקולד מריר [לפחות 60% מוצקי קקאו]
- 50 גרם אבקת קקאו [חצי כוס]
- 200 גרם קמח שיפון [כוס וחצי פחות כף]
- 1/2 כפית אבקת אפייה
- 1 כפית מלח
- 200 גרם סוכר לבן [כוס אחת]
- 200 גרם סוכר חום בהיר [כוס אחת]
- 4 ביצים
- 1 כף תמצית וניל
- 1 כפית מלח ים אטלנטי, לפיזור מלמעלה
חממו את התנור ל-180 מעלות. שמנו תבנית מלבנית בגודל 30×20 ס”מ, רפדו בנייר אפייה ושמנו גם אותו קלות.
המיסו את השוקולד והחמאה בקערה מעל סיר עם מים רותחים, או במיקרוגל, בעוצמה בינונית, בפולסים קצרים. ערבבו מדי פעם את השוקולד והחמאה וכשהם כמעט נמסים לגמרי, הסירו מהאש [או הוציאו מהמיקרוגל], וערבבו עד שהתערובת חלקה ואחידה.
בקערה בינונית, טרפו יחד את הקקאו, קמח השיפון, אבקת האפייה והמלח. בקערת מיקסר, הקציפו את הסוכרים עם הביצים ותמצית הוניל עד שהתערובת אוורירית ובהירה. לא צריך להקציף את הביצים יותר מ-5 דקות- זה לא שאנחנו רוצים נפח כלשהו- גם ככה הוא לא יישמר, אבל אנחנו כן רוצים לתת קצת אווריריות לבראוניז. הוסיפו בהדרגה את השוקולד המומס, ואז את החומרים היבשים. ערבבו רק עד שהתערובת אחידה- לא יותר מזה. העבירו את התערובת לתבנית המשומנת והמרופדת, ישרו את חלקה העליון עם פלטה או מרית או כף או מה שבא לכם, ופזרו מעל את המלח האטלנטי העדין. אפו למשך 25-30 דקות, או עד שהבראוניז התייצבו אך הם עדיין רכים, וקיסם הנכנס למרכז יוצא עם פירורים לחים. הניחו להתקרר לחלוטין בתוך התבנית, לפני החיתוך.
מסקרןןןןן
גמני רוצה ביססס
בראוניז עם קמח שיפון – נשמע פשוט מושלם.
האמת היא שאני צריכה לרענן קצת את המטבח שלי עם קמח שיפון ועשית לי חשק!
נתקעתי קצת על הכוסמין…
נשיקות 🙂
(: אז יאללהההההה
בהמשך לתגובה של אפרת, אפשר באמת עם קמח כוסמין במקום שיפון? והאם ניתן לדעתך להקטין בכמות הסוכר בלי לפגוע במרקם?
לא ניסיתי, אז אני לא יכול להגיד בביטחה. אבל לדעתי, אין סיבה שזה לא יעבוד! המרקם קצת ישתנה, אבל זה צפוי.
בנוגע לסוכר- תלוי כמה את רוצה להוריד. כל הפחתה תניב שינוי במרקם, ופחות סוכר יניב מרקם פחות צ’ואי ויותר עוגתי, אבל לדעתי זה טעים בכל מצב צבירה (:
בהצלחה! אנא דווחי את ממצאייך!
מעלפים! חייבת להכין עכשיו.
אני אני רוצה בתבנית עגולה, באיזה קוטר להשתמש?
תודה!
המקבילה העגולה לתבנית 20×30 היא תבנית בקוטר 28 ס”מ.
בהצלחה! (:
אז אחרי הניסיון הלא מאוד מוצלח עם עוגיות הבראוניז, החלטתי לקחת צעד אחורה ולעשות בראוניז רגילים.
אבל גם חצי צעד קדימה כי בראוניז ממש רגילים זה משעמם, אז יצאתי לשדה השיפון לתפוס קצת.
הבלילה שוב יצאה לי סמיכה מידי ומאוד לא נוחה לעיצוב, אז הקרום יצא קצת Rough וכנראה שהתבנית העגולה שלי קצת קטנה מידי אז העוגה יצאה מעט יותר גבוהה מהמתוכנן. זה הוביל לזמן אפיה ארוך מהרגיל. מאוד ארוך אז הורדתי קצת את הטמפ׳ כדי לא לשרוף אותה.
בשלב מסויים הכביסה היתה מוכנה (ואני אף פעם לא משאיר עוגה לבד בתנור) אז החלטתי שזה גם הזמן להוציא מהתנור, ומה שיהיה יהיה.
כל זה קרה אתמול באזור חצות, מסכנים השכנים שסבלו או מהרעש או מהריח.
היום בבוקר הגיעו האורחים ואני התאפקתי לא לטעום ממנה לפני.
אחרי כל הסיפור שסיפרתי אני יכול להתגאות בעוגת בראוניז משוגעת, עם קרום קריספי אבל גוף רך ושוקולדי.
אפילו קצרתי מחמאות! אז הן כמובן שלך!
נתראה בעוגת הגבינה הניאוקלאסית.
המממ. יש מצב שאתה מקרר יותר מדי את השוקולד? בבראוניז האלה הוא עוד צריך להכנס קצת יותר חמים מאצל העוגיות [בגלל זה לא הנחיתי לתת לו להתקרר]. זה יכול להסביר למה המסה כל כך סמיכה כל הזמן!
טוב עשית כשהנמכת את הטמפרטורה אם התבנית הייתה קטנה מדי- כל הכבוד!
מאוד שמח לקרוא שיצא טעים (: תודה רבה על הדיווח המפורט!
ואגב, אם השכנים ממש יתעצבנו- פשוט תשחד אותם בבראוניז 😉
באמת בפעם הזו תערובת השוקולד התקררה קצת יותר מבד״כ, אולי פה קבור הכלב.
מה גם שכל זה קורה בגרמניה, טמפ׳ החדר כאן קרה משמעותית.
אני לא בטוח שאני מוכן לוותר על פיסה מהעוגה האלוהית הזו בשביל שכנים רגוזים 🙂
אהא! לא סתם קבור; קבור עם מצבה וקבלות!!
הייתה לי תחושה שאתה לא מדווח מישראל באמת.
בכל מקרה לא צריך לקרר לטמפרטורת החדר- רק לא צריך להיות רותח, כדי שהביצים לא תתקשקשנה 🙂
והאמת, נראה לי שבמקומך גם אני הייתי לא!