האמת, לא תכננתי להעלות את המתכון הזה בכלל, ולא רק כי זה אוכל-מזון-מנה-עיקרית-י כזה, ופוסטים כאלה אינם דיירי קבע בבלוג הזה [למרות שיש כאלה!], אלא כי התיאבון בימים המלחיצים האלה קצת הפכפך. אבל עוד לפני שהכנסתי את הקיש לתנור, הבנתי שזה יהיה חטא לא לשתף את המעדן הזה.

בהתחלה סתם הכנתי אותו כי נייג’לה מהממת ואני אעשה כמעט כל מה שהיא תגיד היו לי מלא בצלים שרציתי להשתמש בהם, בתוספת צורך עז לאכול משהו.. substantial [אירוני שבימים האלה שבהם התיאבון הפכפך, ומערכות העצבים מתחלפות בנהיגה, הלחץ שמדכא את התיאבון בסופו של דבר גורם לכך שיהיה יותר תיאבון. לפחות אצלי]. מצחיק, חיפשתי איך להגיד בעברית את המילה הזו, substantial, והמילה הראשונה שמתורגמת ב-בבילון היא “איתן”.

איך רושמת נייג’לה בפתיח למתכון? “זה בדיוק מה שאני רוצה לאכול לארוחת ערב כשמחשיך מוקדם ואני עייפה”. אז אמנם  לא מחשיך מוקדם וכשהכנתי את הקיש הזה לא ממש הייתי “עייפה” [גם לא עייף], אבל בימים האלה הגוף שלי דורש אוכל מזין. פחמימתי. משביע. איתן…

בתקווה לימים שקטים, רגועים, שלווים, יפים, מפוייסים.. ולילות כימים.

קיש בצל וסקונס הפוך

טוב תראו, טכנית, זה לא ממש קיש כי אין בצק פריך ואין רויאל, אבל בקונוטציות הישראליות פאי או טארט [האחרון קצת פחות] לא נשמעים כמו מנות מלוחות. אבל במאפה הזה, זה כאילו הבצק הפריך והרויאל התערבבו ביחד אז אפשר להגיד שזה קיש בצל אם ממש רוצים [ותכל’ס, מה יעשו לכם? משטרת הטרמינולוגיה הקולינרית תעצור אתכם?]. אבל למעשה, זה ממש דומה לרעיון האמריקאי של צ’ילי עם קורנברד [לחם תירס] [רק יותר טעים], שבו ה”בצק” נח מעל המלית, כמו הגירסה המלוחה לקראמבל. אבל מה זה משנה איך קוראים לזה, זה טעים פחד.

אני הכנתי את הקיש הזה בתבנית פאי בקוטר 23 ס”מ עם שוליים מתרחבים [לא ישרים], אבל אפשר להשתמש גם בתבנית עוגה בגודל דומה [שימו לב לא להשתמש בתבניות מתפרקות או נשלפות!], או במחבת ברזל יציקה, שאפשר לבשל בה גם על הכיריים וגם בתנור.

למלית הבצל

• 4 בצלים בינוניים, סגולים/לבנים [בערך 750 גרם]
• 1 כף שמן זית
• 25 גרם חמאה
• מלח ופלפל
• 1/2 כפית אורגנו או טימין מיובש, או לפי הטעם
• 150 גרם גבינת מנצ’גו, צ’דר או גרוייר, מגוררת

לבצק הסקונס

• 250 גרם קמח רגיל [כוס ו-3/4]
• 1 כפית אבקת אפייה
• 1 כפית מלח
• 100 מ”ל חלב
• 40 גרם חמאה, מומסת
• 1 כפית חרדל
• 1 ביצה, טרופה

להכנת המלית:

אלא אם אתם מתכוונים לאפות את הקיש באותה המחבת שבה תבשלו את הבצלים, שמנו תבנית פאי או עוגה [לא מתפרקות!!] והניחו בצד.

קלפו את הבצלים וחתכו ל-8 פלחים. חממו את השמן והחמאה במחבת, והוסיפו את הבצלים ובשלו על אש בינונית, תוך כדי ערבוב, בערך 30 דקות; הבצלים צריכים להיות רכים וצבועים בגוונים מקורמלים. תבלו במלח ופלפל והוסיפו את האורגנו/טימין. העבירו לתבנית המשומנת [או השאירו במחבת אם אתם מתכוונים לאפות בה], ופזרו מעל הבצלים 50 גרם מהגבינה המגוררת [שליש מהכמות הכוללת]. הניחו בצד בזמן שאתם מכינים את בצק הסקונס.

חממו את התנור ל-200 מעלות.

בקערה גדולה, ערבבו את הקמח, אבקת האפייה והמלח. הוסיפו את יתרת הגבינה [100 גרם] וערבבו אותה פנימה. בקערה נפרדת או כד מדידה, ערבבו את החלב עם החמאה המומסת, החרדל והביצה עד שהתערובת אחידה. שפכו על תערובת הקמח שבקערה הגדולה. ערבבו עם מזלג עד שנוצר בצק דביק למדי. זה הזמן להפשיל שרוולים- הוציאו את הבצק [הוא לא אמור להיראות אחיד לגמרי בשלב הזה] ועבדו עם הידיים למשך כמה שניות עד שהבצק אחיד ואין חלקים יבשים. מעכו או רדדו את הבצק לקוטר התבנית, והעבירו אותו אל התבנית, כאשר הוא נוגע בגבינה ומלית הבצל, ואין חלקים חשופים. אם בא לכם, צבטו את השוליים לצורה דקורטיבית [זה לא כזה משנה כי גם ככה הופכים את הקיש לאחר האפייה אבל אני לא יכול לעצור את עצמי].

העבירו לתנור ואפו 15 דקות, הנמיכו את הטמפ’ ל-180 מעלות, ואפו עוד 10 דקות, עד שהבצק זהוב ופריך. הוציאו מהתנור והניחו על רשת לכמה דקות, ואז כסו עם צלחת גדולה והפכו את שניהם כך שעכשיו הצלחת למטה והתבנית למעלה. הסירו את התבנית והחזירו את הבצלים למקומם אם חלק נדבקו לתבנית.

הניחו להתקרר לעוד כמה דקות לפני שתצללו פנימה.