ארכיון חודשי: מרץ 2014

עוגיות שוקולד שיפון פאדג’ מלוחות

טוב האמת היא, שכששאלתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג איזה מתכון אתם רוצים שיעלה קודם, עוגיות השוקולד האלה או הרוגעלך הגלותיים, הייתי בטוח שהרוגעלך ינצחו ברוב גדול ועצום.

ואמנם היה רוב לרוגעלך, אבל התפלאתי שגם כל כך הרבה רצו את המתכון של העוגיות [גם באינסטגרם], בייחוד כי כששאלתי את השאלה, רק פרסמתי את התמונות וביקשתי מכם להצביע. לא פירטתי למשל, שהעוגיות האלה, מהספר השלישי של מאפיית Tartine בסן פרנסיסקו, הן רק עם כף אחת של חמאה [שאפשר בקלות להמיר לשמן], או שהן עם קמח שיפון! או שהן ממש ממש ממש טעימות. ובכל זאת רציתם את העוגיות. ואפילו לא ידעתם שהן כה קלות להכנה:

להמשיך לקרוא

רוגעלך גלותיים

עולם הרוגעלך המודרני מחולק, בעיקרון, ל-2 מחנות: מחנה השמרים ומחנה גבינת-השמנת.

מחנה השמרים הוא זה הנפוץ בארץ, והוא דוגל ברוגעלך שמנמנים, תפוחים, דיינישיים במרקם וקרואסוניים במראה, מדופפי חמאה ומדיפי שוקולד. מחנה גבינת-השמנת נפוץ בעיקר בחו”ל [למרות שבניו יורק החלו גם לצוץ רוגעלך-שמרים לאחרונה], והוא משתמש בבצק שמקביל לבצק השק”ם [שמנת-קמח-מרגרינה, או בגלגולו הנוכחי שהחליף את המרגרינה בחמאה- בצק חש”ק] הישראלי, רק שהוא מכיל גבינת שמנת, ולא שמנת חמוצה. הרוגעלך שהוא מניב הם קטנים, רכים, עם מרקם עוגתי-משהו [כמו עוגיות רחת-לוקום] ומלית אגוזים/ריבה.

ואז.

להמשיך לקרוא

אוזני המן שוקולד

אוזני ההמן האולטימטיביות בשבילי הן אותן אוזני המן שוקולד שאני זוכר מפעם: פריכות, זהובות, עם מלית שוקולד קרמית, ומפודרות באבקת סוכר,רק בשביל לקשט ולא מעבר לזה.

אבל מה, הזיכרון שלנו קצת יכול לתעתע. כי לפעמים מה שאני חושב שאני זוכר כשאני מדמיין את אוזני ההמן ההן, הוא למעשה לא יותר מאשר סתם פנטסטיקציה [?] של אותה מציאות עגומה, קשה, יבשה ומרגרינית. איך אומרת מאריה? “It’s so deep in my daydreams, but it’s just a sweet sweet fantasy”. אבל די. הגיע הזמן לממש את הפנטזיה הזו.

להמשיך לקרוא

עוגיות-אנרגיה מומופוקו טבעוניות

מכירים את מילק בר?

אני שמעתי עליהם לראשונה איפה שאני מקבל את כל האינפורמציה האקטואלית שלי, בתוכנית של ריג’ס וקלי [המלכה.], עוד בתקופה שזו באמת הייתה התוכנית של ריג’ס וקלי. רק שבאותו פרק ספציפי ריג’ס לא היה שם, אלא אנדרסון קופר!

להמשיך לקרוא