טוב וואו; אם זה מה שאוכלים במדינות סקנדינביה, אני עכשיו הולך לשם.
הממ בעצם, אולי אחרי שיתחמם פה קצת המזג אוויר כי לא בא לי ללכת לשום מקום עכשיו. בטח בדנמרק עכשיו יש שמש! ואור! ושמיים כחולים! ודשא ירוק! ועוגיות חמאה! האמת שגם פה יש עוגיות חמאה, ואפילו מפוצפצות! וגם השמיים מתבהרים קצת עכשיו. רגע, אמרו שיהיה גשם היום, לא?
לפעמים, הדברים הכי פשוטים יכולים לגרום למשהו נהדר להפוך לעילאי.
כמו שטיירה עושה בפרקי ה-makeovers בטופ מודל. רק שפה אני לא שם לעוגה תוספות שיער ומלבין את הגבות שלה; אני מוסיף פירורים! כי תראו, עוגת בננה היא נהדרת ומדהימה כמו שהיא. אבל בתוספת פירורים קינמוניים וקראנצ’יים, היא הופכת מ-mundane ל-munDAMN! וזה בכלל לא קשה. הנה, תראו:
לפני כמה ימים סידרתי את ארון השוקולד שלי.
כאילו זה לא ארון שלם, זה יותר כמו מדף בארון.
אבל לאט לאט חלקת השוקולד מתפשטת למדפים הסמוכים של הסירים/קופסאות/חד”פ, כי אני כל הזמן קונה עוד שוקולדים כי נניח אני רואה שוקולדים חדשים בסופר, ואז אני מתלהב מהם, וקונה כמה חבילות, אבל שוכח שבעצם כבר התלהבתי מהם לפני שבועיים וקניתי כבר אז כדי להכין מתכון חדש, אבל שכחתי מהם כי היה שוקולד קודם שקניתי שבועיים לפני השבועיים הללו ששכחתי אותו אבל אז ראיתי אותו והייתי צריך להשתמש בו.
מאז שגבינת הפילדלפיה חזרה לחיי, אני רק מחפש תירוצים להכין עוגות גבינה.
כאילו, לא שצריך תירוצים חוץ מ-“היי, תראו, יש חמצן באוויר” בשביל להכין עוגות גבינה, אבל זה תמיד נחמד שהיקום [או הסוּפֶּר] רומז לך מה לאפות, בייחוד כשהתותים עדיין בעונתם המהוללת. האמת שאני גם מנסה להשתמש בתותים בכל דבר, אז נראה לאן אגיע השנה עד סוף העונה שלהם..
אני לא אוהב צימוקים. וגם על קוואקר אני לא כזה משתגע. אבל משום מה אני לא יכול להפסיק לאכול את העוגיות האלה.
אבל למה שאני בכלל אנסה להכין עוגיות שיבולת שועל וצימוקים, אם את שניהם אני לא אוהב? וול, הכל התחיל מסרטון גאוני ומקסים ששלחו לי מזמן בפייסבוק, ושמו The Scared is scared. אתם מכירים את זה? בטוח אתם מכירים את זה. זה סרטון שיצרה קולנוענית [אוי, איזו מילה נהדרת.] צעירה בשם ביאנקה, שבו היא פנתה לילד בן שש ושאלה אותו על מה כדאי לה לעשות את הסרט. התוצאה מרהיבה. אניוואי לקראת הסוף, השיחה מתגלגלת לדברים שהילד מחבב. כמו פיצה. ומיץ. ונשיקות מרנג. ועוגיה. עוגיית פצפוצי שוקולד שיבולת שועל. ואז חשבתי לעצמי- “המממ. איך אנשים אוהבים לאכול את גודש הזוועות הזה?? רק בגלל שקוראים לזה ‘עוגיה’? פףףף, איזה תעתוע שיווקי. זה לא עוגיה, זה דייסה! דייסה!! חוץ מזה, כל הסטטיסטיקות מראות שעוגיות פצפוצי שוקולד תמיד מנצחות, so there. למה לי בכלל לשקול לשים צימוקים בתוך עוגיה, כשאפשר לשים פצפוצי שוקולד?”