וואו. אני רק עכשיו מתחיל להתאושש מהגשם/ברד/שלג הפתאומי הזה שנחת עלינו אשכרה משום מקום [טוב, מרוסיה. אבל זה הרגיש כאילו זה בא משום מקום]. רק בתחילת אותו שבוע היה ממש חם, לא? אני כבר לא זוכר כי המזג אוויר שיבש לי את הזיכרון.

בכל זאת, אחד מהדברים הטובים שיצאו ממזג האוויר זה שהיה אפשר ליצור אנשי שלג! וכדורי שלג! וקרחוני שלג ובתי שלג! טוב אולי לא עשיתי את האחרונים אבל כן עשיתי בולי קטן! אבל האמת אני לא כזה מיומן בזה, אז איש השלג יצא קצת כמו סבא-שלג. קטן, כפוף, ונוטה ליפול.. וגם הפה שלו לא היה מאוד מובן. והאוזניים שלו נראו בהתחלה כמו הידיים כי לא מצאתי דברים שאוכל לנעוץ לו בכתפיים ששונים ממה שהיו בצידי הראש. וגם האף לא היה הגזר האלמותי. וגם.. אהה, טוב הבנתם. הוא לא היה כזה מוצלח. לא נורא, פעם הבאה אבנה אשת שלג בדמות ביורק.

וכמו שלמזג האוויר לקח קצת זמן לחלוף, כך גם המחשבות על מזג האוויר. כמובן שכשאני מדבר על ‘מחשבות’, אני מדבר על עוגות ועוגיות ופרוסטינג ושות’. אז נורא רציתי להכין משהו באווירת השלג, אבל לא התחשק לי להכין עוגיות מושלגות או דברים עם קוקוס [כי זה בעע], שזה בד”כ מה שמצפים עוגיות או עוגות כדי שיידמו לכדור שלג. אז וויתרתי קצת על הרעיון.

ואז, עלעלתי לי בספר קינוחי השוקולד הגדול של מיידה היטר, וראיתי מתכון לעוגה שקוראים לה Boule de Neige- שמתורגם בצרפתית ל”כדור שלג”. ווהו! לא לקח הרבה זמן לעבור על המתכון כי הוא כזה פשוט, ובמשך הזמן הקצר הזה גיליתי עוד כמה דברים- העוגה הזו מאוד פשוטה, מאוד מרשימה ויכולה להיעשות מראש: ווהו 2! ואז קלטתי שזה  גם בלי קוקוס או אגוזים או ג’לטין או אפילו קמח! ווהו 3!

וכמובן היתרון העיקרי של זה: שוקולד.

 עוגת כדור שלג

מיידה מתארת את העוגה הזו כבקטגוריה משלה- היא “לא פודינג, לא מוס ולא עוגה, אך במעורפל היא מזכירה את שלושתם ביחד”. אני דווקא חושב שהעוגה משלבת את כל המרקמים האלה ביחד- בקצוות היא דחוסה ומזכירה בראוניז; באמצע היא קצת כמו טראפלס; ובמרכז-מרכז היא כמו מוס שוקולד עשיר.

אפשר להכין את העוגה עצמה כמה ימים לפני [ואז לאחסן במקרר- או להקפיא ואז אפשר ליותר זמן], אבל את הקצפת יש לזלף ביום שבו אוכלים.

לעוגה

• 225 גרם שוקולד מריר [בסביבות ה-60% מוצקי קקאו]
• 125 מ”ל מים רותחים [חצי כוס]
• 200 גרם סוכר [כוס]
• 1/4 כפית מלח
• 225 גרם חמאה
• 4 ביצים
• 1 כף רום/ברנדי/קוניאק/ליקר אחר שאוהבים

סדרו רשת בשליש התחתון של התנור וחממו אותו ל-180 מעלות. אם אתם לא בטוחים מה זה שליש תחתון, דמיינו את התנור מחולק אופקית, ע”י שני קווים, ל-3 חלקים שווים. אתם רואים איפה עובר הקו התחתון? שמה צריכה להיות הרשת. אין לכם שם מסילה? הכניסו את הרשת קצת מתחת למרכז התנור. בשביל לאפות את העוגה תצטרכו קערה עגולה גדולה שאפשר להכניס לתנור [כמו נירוסטה], ושיכולה להכיל בין 6 ל-8 כוסות מים. עדיף שהקערה תהיה עמוקה וצרה מאשר רדודה ורחבה.

עכשיו צריך לרפד את הקערה שהעוגה תיאפה בה: הפכו את הקערה הזו, קחו חתיכה גדולה של נייר אלומיניום ומרכזו את הנייר מעל הקערה ההפוכה. באמצעות הידיים, מעכו את נייר האלומיניום כך שיקבל את הצורה הקמורה של הקערה. הסירו את נייר האלומיניום, הפכו אותו ואת הקערה, והניחו את נייר האלומיניום המקוער כעת [הרי הפכנו אותו] בתוך הקערה, שקעורה גם כן. הדקו אותו היטב לדפנות ולתחתית הקערה. אם אתם משתמשים בנייר אפייה, קמטו אותו קודם כדי שיוכל להתקפל ולקבל צורה בקלות. שמנו את הקערה קלות, כדי שהוא יידבק לקערה, והדקו אותו באותו האופן כמו נייר האלומיניום [ראו בתמונות למעלה]. זה אולי נראה מוזר שלא משמנים את הנייר עצמו [או את החלק שבא במגע עם הבלילה]- אבל אלו ההוראות, והעוגה אכן לא נדבקה לי.

עכשיו. הדרך הכי קלה להכין את העוגה זה להכניס את השוקולד עם הסוכר והמלח למעבד מזון ולקצוץ. אחרי זה, תוך כדי שהמכונה עובדת, להכניס פנימה את המים הרותחים דרך הפיה, ולעבד עד שהשוקולד נמס. אז מוסיפים את החמאה בחתיכות קטנות ומעבדים עד שהתערובת חלקה. מוסיפים את הביצים אחת אחרי השניה ומעבדים לתערובת אחידה. מוסיפים את הרום/קוניאק/ליקר [אם רוצים] ומעבדים עוד 15 שניות לאיחוד. וזהו!

אם אין לכם מעבד מזון- שברו את השוקולד והניחו בסיר קטן. הוסיפו את המים הרותחים, הסוכר והמלח אל הסיר, וערבבו מעל אש נמוכה עד שהשוקולד נמס – התערובת לא חייבת להיות חלקה לגמרי. העבירו את התערובת השוקולדית לקערה גדולה, נניח של מיקסר, וערבבו עד שהתערובת חלקה. ערבבו פנימה את החמאה בהדרגה, עד שהתערובת אחידה. הוסיפו את הביצים אחת אחרי השניה וערבבו אחרי כל הוספה עד שהתערובת חלקה. הוסיפו את הרום/ליקר וערבבו במהירות בינונית במשך דקה.

שפכו את התערובת לקערה המרופדת ואפו במשך 55-65 דקות. היא לא תופחת ועולה הרבה, אבל היא כן “מתנפחת” קצת בקצוות, אז אל תדאגו אם הקערה יחסית מלאה [זה תלוי בקערה שהשתמשתם, כמובן]. כשהעוגה מוכנה היא תיראה תפוחה עם קרום קשה וסדוק [אם השתמשתם בקערה גדולה, שמכילה 8 כוסות, התערובת לא תתפח עד למעלה], ושיפוד עץ יצא עם פירורים לחים, ולא רטוב.

הניחו לעוגה להתקרר, בתוך הקערה, בטמפ’ החדר, עד שהיא קרירה למגע- היא תתכווץ קצת בזמן שהיא מתקררת ותתכווץ יותר במרכז מאשר בדפנות. זה יגרום לשקע במרכז, ובשביל להעלים אותו נצטרך למעוך את הצדדים. ההליך הזה אולי ייראה מוזר, אבל עשו זאת: כמה דקות לאחר שהעוגה הוצאה מהתנור, הניחו חתיכה של נייר אפייה על גבי הקערה, ממש על העוגה כך שהנייר נוגע בשטח העוגה. עם קצות האצבעות, לחצו על קצוות הנייר [ותמעכו את העוגה שמתחתיה] כך שתיישרו את הקצוות המוגבהות של העוגה [הקרום הקשה ייסדק עוד- זה בסדר]. חזרו על התהליך כמה פעמים בזמן שהעוגה מתקררת לפי הצורך, כדי לקבל שטח ישר ככל האפשר.

כשהעוגה התקררה, כסו בניילון נצמד [כשהעוגה עדיין בתוך הקערה] והכניסו למקרר למשך הלילה או מס’ ימים, או למקפיא.

כמה שעות לפני ההגשה, כשאתם מוכנים לחלץ את העוגה ולגרום לה להיראות כמו כדור שלג, הוציאו אותה מהמקרר והסירו את הניילון הנצמד. הפכו צלחת הגשה שטוחה וגדולה והניחו אותה מעל הקערה. כעת, הפכו את הקערה והצלחת, כך שהצלחת ישרה והקערה הפוכה [הנה תמונות אם זה נשמע מסובך]. הסירו את הקערה, קלפו את נייר האלומיניום והכניסו למקרר.

לציפוי

• 1 כוס שמנת מתוקה [מיכל אחד של 250 מ”ל]
• 2 כפות אבקת סוכר
• 2 כפיות קוניאק או רום [אופציונלי- אני לא השתמשתי]

בשביל לזלף תצטרכו שק זילוף גדול, באורך 33 ס”מ בערך, וצנטר כוכב קטן/בינוני.

בקערה קרה [אתם יכולים להכניס למקרר או למקפיא לכמה דקות], הקציפו את השמנת עד שהיא מחזיקה גבעות רכות. הוסיפו את הסוכר והקוניאק/רום [אם רוצים], והמשיכו להקציף עד שהשמנת יציבה- היא אמורה להחזיק זילוף [אל תקציפו יותר מדי עד שהיא קשיחה כי אז היא תתפרק לכם].

העבירו את הקצפת לשק הזילוף והוציאו את העוגה מהמקרר. כעת, כסו את כל העוגה עם זילופים קטנים ושפיציים של קצפת. התחילו מהמרכז למעלה וזלפו שפיץ אחד ממש במרכז. אחרי זה, הקיפו אותו בעיגול של זילופים צמודים. המשיכו ככה לזלף עיגולים צמודים עד שהעיגול האחרון נוגע בצלחת, והעוגה נראית כמו כדור שלג. אם אתם רואים שהזילופים נשפכים לכם- זה אומר שלא הקצפתם מספיק והקצפת רכה מדי- אבל אל תדאגו, גם לי זה קרה!! אני פשוט החזרתי את הקצפת שזילפתי [ככה רושמים? השתמשתי כ”כ הרבה פעמים בשורש ז.ל.ף שאני כבר לא רואה בעיניים] על העוגה בחזרה לקערה, ולחצתי החוצה את כל הקצפת שהייתה בשק הזילוף גם כן לקערה. המשכתי להקציף עד שהקצפת יותר-יציבה, וזילפתי שוב. ואז זה היה טוב. ואף אחד לא ידע!! כאילו, חוץ מכם, עכשיו. אז אל חשש.

הכניסו את העוגה למקרר.

כשאתם מוכנים לאכול כדור שלג- הוציאו את העוגה מהמקרר ופרסו לחתיכות קטנות.

אוי, תראו. זה גם נראה קצת כמו איגלו. זה אומר שבעצם הכנתי גם בית-שלג?