טוב, אנחנו מתקרבים לסיומה של תקופת הבחינות. זה אומר שעוד מעט יש חופש! חופשחופש! האו פאן. בינתיים יש לי מלא מאמרים לקרוא, ומלא דפים לסכם. אבל אני עדיין רוצה לאכול פאי. וזה אומר שצריך להכין את הפאי. הממ.. דילמה.

כאילו, אולי יש לי זמן לרדד בצק פעם אחת, אבל לא להכין פאי שלם. אני רוצה משהו שאני אוכל לרדד, למלא ולאפות. צ’יק-ציק, מבלי— אוי והגלעון של הדובדבנים! וואו כבר הדחקתי את זה. לזה ממש אין לי זמן. וגם צריך לחכות שהפאי יתייצב, ובגלל המלית העמוסה של הפאי, לוקח לו המון זמן להצטנן. אולי הוא צריך לשכוח לסגור את הדלת.

אניוואי, בשביל זה צריך משהו קליל ומהיר עם מלית לא רטובה מדי ואוי, איזה יופי, בדיוק יש כזה בספר [היפהפה] של סמיטן!

מאפה דובדבנים ושקדים

המאפה הזה נקרא בצרפתית Galette [גאלט, במלרע], והוא מתאר מיני מאפה שטוחים יחסית, בד”כ עגולים, או צורה כלשהי שאמורה להזכיר עיגול. הוא פשוט יותר מפאי כי מרדדים בצק רק פעם אחת [אין בצק עליון], ולא צריך תבנית או דברים מיוחדים בשביל להכין אותו. אופים אותו על תבנית אפייה רגילה [עדיף עם שוליים מוגבהות קצת- כמו אלה שבאים עם התנור] והוא גם נאפה בד”כ מהר יותר, כי הוא דק יותר.  קיצר, אתם לא צריכים עוד תירוצים להכין את זה, נכון?

אה, בעצם, עוד מילה לגבי תמצית השקדים: לתמצית שקדים יש טעם מאוד מאוד שתלטני. בגלל זה משתמשים בכמויות קטנטנות, כדי שאם תשאלו מישהו “מה אתה טועם?” הוא יגיד לכם “תמצית שקד אני טועם!” ואז תגידו לו “היטבת לטעום..” וזה. אם מגזימים בתמצית שקדים, היא מעבירה טעם קצת.. תרופתי, שלא לומר ציאנידי :O [לא שאני יודע איך ציאניד נטעם -מלאך- ]. ואז ההוא שאתם שואלים אותו יגיד לכם “אנטיביוטיקה אני טועם?!” -> קיצר, תשימו קצת. או לא בכלל! זה לא קריטי.

לבצק

• 175 גרם קמח רגיל [כוס ורבע]
• 1/2 כפית מלח
• 1/2 כפית סוכר
• 100 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
• 1/4 כוס מים קרים

למלית

• 30 גרם שקדים טחונים [1/3 כוס]
• כפית וחצי קמח רגיל
• 40 גרם סוכר לבן [3 כפות]
• 15 גרם חמאה [כף], בטמפרטורת החדר
• 1/4 כפית תמצית שקדים
• 1 חלבון ביצה [שימרו את החלמון לזיגוג]
• חצי קילו דובדבנים

לזיגוג

• 1 חלמון ביצה
• 1 כפית מים
• 1 כף סוכר לבן לפיזור מעל הזיגוג.

להכנת הבצק

אם אתם רוצים לקרוא הוראות ממש מפורטות, אתם יכולים להסתכל במתכון לפאי הדובדבנים. בכל מקרה, אני ממליץ להכין את הכמות של הפאי [כמות כפולה מאשר המתכון שפה], לחלק ל-2 חלקים ולהקפיא את החלק שלא תשתמשו בו למתכון הזה.

הכניסו את הקמח, המלח והסוכר לקערה גדולה או למיכל של מעבד המזון. ערבבו אותם קלות או עבדו בכמה פולסים קצרים. לאחר מכן הוסיפו את החמאה הקרה שחתוכה לקוביות ועבדו עד שקוביות החמאה בגודל של אפונה. הוסיפו 2 כפות מהמים וערבבו עד שהבצק מתחיל להתחבר לגושים גדולים כאלה. צרו מזה דיסק, עטפו בניילון נצמד והניחו במקרר לשעה לפחות [אם הכנתם כמות כפולה כמו במתכון של פאי הדובדבנים, חלקו את הבצק ל-2 דיסקים, והקפיאו דיסק אחד. הוא יכול להישמר שם לפחות חודש!]. בינתיים הכינו את המלית.

להכנת המלית

ערבבו את השקדים הטחונים, הקמח והסוכר. הוסיפו את החמאה וערבבו היטב עד שהיא נטמעת בתערובת. הוסיפו את תמצית השקדים וחלבון הביצה וערבבו עד שהתערובת אחידה.  ברכותיי, הכנתם קרם שקדים! ווהו. כסו בניילון נצמד ושימו במקרר. הקירור מייצב אותו קצת ומקל על מריחתו מאוחר יותר.

להרכבת הגאלט

חממו את התנור ל-200 מעלות. על נייר אפייה מקומח קלות, רדדו את דיסק הבצק לעיגול דק בקוטר 30 ס”מ [קל להגיע לעיגול אם מסובבים את הבצק, ולא את עצמכם, ומרדדים רק בכיוון אחד]. העבירו את הבצק, עם נייר האפייה אל תבנית אפייה גדולה.

הוציאו את קרם השקדים מהמקרר ומרחו אותו על הבצק המרודד. אל תמרחו את הקרם על כל הבצק- השאירו מרווח של 5 ס”מ בערך מהקצוות. הניחו את הדובדבנים [עם הגרעינים! לא צריך להוציא! זה כבר חוסך איזה שעתיים. מוציאים את הגרעינים בזמן האכילה.] על קרם השקדים בשכבה אחידה. קפלו את קצוות הבצק מעל המלית. הם יכסו חלק קטן ממנה כך שמעל הדובדבנים שבמרכז יהיו חשופים.

טרפו את החלמון עם המים ומרחו על הקצוות המקופלים של הבצק. פזרו מעל את הסוכר.

אפו את הגאלט עד שהמלית מתנפחת והבצק מזהיב ומשחים, בערך 30-40 דקות. אם התנור שלכם לא מחמם בצורה אחידה, סובבו את התבנית אופקית לאחר 20 דקות, כדי שכל החלקים של הגאלט יאפו בצורה שווה. צננו והגישו עם אבקת סוכר מפודרת מלמעלה.