טוב תקשיבו.
אם יש עוגה אחת שאני מחכה כללללל שנה לעונת התותים בשביל להכין אותה-
טוב זו בעצם שתיים.
הראשונה היא למעשה טארט; התותים הניאוקלאסי!
הוי, הוא כזה מוש.
והשניה היא פרזייה.
אם מסתכלים עליה בפשטות, היא מורכבת מעוגת ספוג, קרם וניל, ותותים. קצת כמו עוגת השכבות הסקנדינבית שלנו. אבל בפרזייה אנחנו משתדרגים מסילבר לגולד, ומבלי לשלם אלפי אירו!
יש הרבה גרסאות למתכון הזה- חלק משתמשות בג’קונד, חלק בג’נואז, חלק בביסקווי; חלק משתמשות בפטיסייר, חלק משתמשות במוסלין, חלק בדיפלומט, חלק במוס… והיד עוד נטויה. נו בטח, רק עכשיו התחסנה.
הגרסה שאני הכי הכי אוהב ביקוםםםםםם מכל הגרסאות והשדים, עשויה בפשטות מג’נואז וקרם פטיסייר מועשר.
ותותים.
הפעם הראשונה שהכנתי אותה הייתה בסוף 2012 [זוכר את נובמבר?], ממתכון של מרי ברי, הדודה/סבתא הבריטית הכי חמודה ביקום, והיא אמנם בנויה ממספר שלבים, אבל זה הכי פרוייקט אפייה אולד סקול שכיף להכין בבית בייחוד אם שטפתם שלשום את הרצפה ואתם מריחים שלג או יום אחרי שסיימתם מבחן ואתם צריכים קצת שפע בחיים.
כי המתכון ממש לא מסובך, רק לוקח קצת זמן;
והוא הכי רטרו-שיק עם התותים שמסודרים בקפדנות מסביב וקרם הוניל המשכר והוי, כמה נחת.
ואני אפילו צילמתי ימבה תמונות בפוסט הזה כדי ללוות אתכם בכל צעד; כאילו אני לצידכם במטבח.
רק אני, אתם, והרצועות החדשות של מהדורת הדלוקס.
אבל אני אזרום עם כל פלייליסט.
עכשיו בואו לא נתבלבל- למרות שהיא לא מסובכת כמו חלק מהעוגות התותיות פה בבלוג, היא, נראה לי, העוגה התותית האהובה עליי ביותר.
אולי זה הקסם הבריטי של מרי. או שאולי זה פשוט התותים.
כי בתכל’ס, מה יכול להיות רע בעוגה תותית?
שום דבר!
רק צריך שהיא גם תהיה מלעילית ובכלל מפעילים ווישרים.
ובכל מקרה יש לנו חולשה למבטא בריטי.
אז. Shall we?
פרזייה – עוגת תותים צרפתית
אתם יודעים מה הדבר שהכי הפתיע אותי בעוגה הזו? ששכבת המרציפן הדקה ממש, ממש, טעימה פה, והמתיקות שלה משתלבת בול עם סירופ הלימון החמצמץ והמתקתקות של התותים. וזה בא מבנאדם שממש לא אוהב מרציפן, בטח שלא בצורת ארנב או חזרזיר שצריך אחרי זה עוד לירוק למטפחת כשסבתא לא רואה, אבל גס וואט מימי היא דווקא כן ראתה ועוד מכריזה על זה לאורח. אבל היות ואני, הוא, וול, אני- אני אוהב להכין את המרציפן שלי לבד. אבל אתם לגמרי יכולים פשוט להשתמש בקנוי אם בא לכם. או אפילו להשמיט! זה רק בשכבה האחרונה וגם בלעדיה העוגה מושלמת.
במתכון המקורי מרי מקשטת את העוגה עם קצת שוקולד מומס, אבל זה קצת לא קשור לכלום, לדעתי, אז אני מוותר על זה. כמו כן, היא גם משתמשת בקמח תופח כי היא כאמור הדודה/סבתא הכי חמודה בסאמרסט, והיא אוהבת שיש מנגנון בטיחות אם פקששתם איכשהו. אבל בג’נואז תקני משתמשים בקמח רגיל, ואנחנו אוהבים לחיות על הקצה [תשאלו את המערוך]. אם אתם רוצים, אתם יכולים להשתמש גם בקמח תופח, או להוסיף כפית זעומה של אבקת אפייה, ג’סט אין קייס. אבל כדברי קיילי? אני מאמין בכם.
בפעמים הראשונות שהכנתי את העוגה, הכנתי אותה בתבנית מתפרקת בקוטר 23 ס”מ ובגובה 7-7.5 ס”מ, ואלו הכמויות שכתובות פה. אבל אחרי כמה פעמים, התחלתי להכין 3/4 מתכון בתבנית בקוטר 20 ס”מ, וזה מה שאני עושה עכשיו בקבוע. אם אתם גם רוצים- פשוט הכפילו את הכמויות שבמתכון ב-0.75.
לג’נואז
- 125 גרם סוכר [½ כוס + 2 כפות]
- 4 ביצים
- קורט מלח
- גרידה מ-2 לימונים
- 125 גרם קמח [כוס אחת פחות 2 כפות]
- 50 גרם חמאה
לקרם פטיסייר
- 600 מ”ל חלב
- מקל וניל [או 2 כפיות תמצית/משחת וניל]
- 180 גרם סוכר [כוס אחת פחות 2 כפות]
- 100 גרם קורנפלור [כוס אחת]
- 4 ביצים
- 2 חלמונים
- 150 גרם חמאה
- 1 כף קירש [אופציונלי- אפשר להמיר באיזה ליקר שבא לכם, או להשמיט]
לסירופ לימון
- 75 גרם סוכר [6 כפות]
- 70 מ”ל מים
- מיץ מ-2 לימונים
להכנת המרציפן
- 90 גרם שקדים טחונים
- 70 גרם אבקת סוכר
- 20 גרם גלוקוזה או סירופ תירס, או פשוט מים
להרכבת העוגה
- 600 גרם תותים
- מעט אבקת סוכר
להכנת הג’נואז:
חממו את התנור ל-180 מעלות, ושמנו תבנית קפיץ או מתפרקת בקוטר 23 ס”מ. רפדו את התחתית שלה בנייר אפייה, ושמנו גם אותו קלות. הניחו בצד.
הניחו את הביצים, הסוכר והמלח בקערת מיקסר [או קערה אחרת חסינת חום], וטרפו היטב. הניחו את הקערה מעל סיר עם מים רותחים [שימו לב שהקערה לא תיגע במים עצמם, אלא רק באדי המים שעולים מהסיר], וטרפו, עד שהתערובת חמימה למגע והסוכר נמס [פשוט בודקים עם האצבע]. אתם לא צריכים לטרוף בהיסטריה כי זה על חום נמוך בסך הכל, אבל כן הקפידו שהתערובת תהיה תמיד תוך כדי תנועה. להתקדם!
כשהתערובת חמימה והסוכר נמס- חברו את הקערה אל המיקסר [או, אם השתמשתם בקערה אחרת- שפכו את תכולתה אל תוך קערת מיקסר], הוסיפו את גרידת הלימון, והקציפו [עם וו הבלון, או המקצף] במהירות גבוהה למשך 5 דקות. בינתיים, המיסו את החמאה בסיר קטן והעבירו לקערה בינונית-קטנה.
לאחר 5 דקות הקצפה, קצף הביצים צריך להיות בהיר, תפוח, סמיך וקריר [זו הייתה, אחרי הכל, חמימות חולפת]. עצרו את פעולת המיקסר ובדקו אם הקצף מוכן- נתקו את הקערה מהמיקסר, טבלו את המקצף בתוך הקצף, והרימו אותו, לאט, ישר למעלה. אם רואים שהשובל שהוא משאיר- נשאר מעל הקצף למשך כמה שניות לפני שהוא נעלם- הוא מוכן [אם הוא נעלם ונמס אל תוך הקצף מהר- הקציפו עוד קצת].
נפו מחצית מהקמח מעל הקצף התפוח, וקפלו בעדינות פנימה. נפו את יתרת הקמח וקפלו גם אותו, בעדינות, עד שהתערובת כמעט אחידה. כעת, לקחו מעט מהתערובת [בערך כוס אבל זה לא קריטי למדוד], וערבבו אל תוך הקערה עם החמאה המומסת, עד שאחיד לגמרי. עכשיו, הוסיפו את התערובת הזו אל הבלילה שבקערת המיקסר, וקפלו בעדינות עד לקבלת בלילה אחידה.
כעת, מזגו את הבלילה בעדינות- אני אוהב להשתמש בקלף [אדום]- אל תוך התבנית המשומנת והמרופדת. למה קלף? כי עדיף לעשות את זה בכמה שפחות תנועות כדי לא להפיל את המסה, ועם קלף אפשר ‘לגרד’ כמות גדולה של המסה במינימום תנועות; אם אתם ממש מיומנים אז אפשר לעשות את זה בתנועה אחת! ולמה אדום? בשביל הרפרנס.
הכניסו את התבנית לתנור ואפו במשך 25-30 דקות, או עד שהעוגה זהובה ומתחילה להיפרד מדפנות התבנית. הוציאו מהתנור והניחו לעוגה להתקרר לחלוטין, עדיין בתוך התבנית.
להכנת קרם הפטיסייר:
שפכו את החלב אל תוך סיר גדול [עדיף רחב, אם יש לכם]. חצו את מקל הוניל ל-2, גרדו את תוכנו- היינו גרגרי הוניל- באמצעות הצד הקהה של הסכין, והוסיפו אותם אל החלב שבסיר [אם אתם רוצים, אתם יכולים להוסיף גם את המקל עצמו (התרמיל) לסיר- עדיין יש יש שם מלא טעם וגרגרים; אבל אני מעדיף להוסיף אותו עכשיו לבקבוק תמצית הוניל הביתית שלי, שדיברנו עליה כבר בעבר]. הוסיפו גם מחצית מהסוכר, ערבבו קלות, והביאו לסף רתיחה על אש גבוהה.
בינתיים, בקערה בינונית, טרפו את יתרת הסוכר עם הקורנפלור. הוסיפו את הביצים והחלמונים וטרפו היטב עד שהתערובת אחידה לגמרי ואין גושים של שום חומר. הניחו בצד.
כשהחלב בסף רתיחה, הורידו מהאש, ושפכו שליש ממנו, בהדרגה ובזהירות, אל תוך הקערה. טרפו היטב. הוסיפו כעת מחצית מהחלב, וטרפו שוב. כעת, שפכו בחזרה את תערובת הביצים והחלב, שהתחממה לה קצת, בחזרה אל תוך הסיר. החזירו את הסיר אל האש, ובשלו, על אש בינונית, תוך כדי טריפה מתמדת, עד שהתערובת מסמיכה. עכשיו, בניגוד לפטיסייר סטנדרטי שכמות הקורנפלור בו קטנה יחסית, פה כמות הקורנפלור ממש גדולה, אז התערובת ממש תסמיך, למרקם כמעט של פירה. יס! וזה בסדר. הקרם הזה אמור לתמוך לא רק נפשית בתותים אלא גם פיזית, אז הוא צריך להיות יציב מספיק בשביל זה שהוא לא ישפריץ, יתפרץ, או ישתפרץ! החוצה בזמן ההגשה. הבישול אמור לקחת משהו כמו 5 דקות, ואתם תראו שהקרם בהתחלה טיפונת מסמיך, ואז יותר מסמיך, ואז ממש ממש מסמיך. כשאתם רואים שהוא לא מסמיך יותר- זה הזמן לעצור, אך שימו לב לטרוף ממש כל הזמן כי תערובות סמיכות יכולות להיחרך בתחתית.
הורידו את הסיר מהאש, הוסיפו את החמאה, וטרפו אותה פנימה. לבסוף, הוסיפו את הקירש [ואם אתם משתמשים בתמצית או משחת וניל- זה הזמן להוסיף אותה]. שפכו את הקרם אל תוך קערה או איזשהו כלי גדול ורחב [כדי שיתקרר מהר יותר], כסו בניילון נצמד- ממש הצמידו את הניילון לקרם- והכניסו למקרר, עד שהקרם קר לגמרי.
להכנת סירופ הלימון:
בסיר קטן, חממו את הסוכר ביחד עם המים ומיץ הלימון. הרתיחו למשך 2 דקות, הסירו מהאש, והניחו להצטנן לחלוטין.
להכנת המרציפן:
במעבד מזון, עבדו את השקדים הטחונים עם אבקת הסוכר עד שאחיד. הוסיפו את הגלוקוזה ועבדו שוב רק עד שהוא מתחיל להתאחד לגושים גדולים. אם זה לא קורה- הוסיפו טיפטיפונת מים ועבדו שוב. הוציאו את המרציפן אל נייר אפייה שבזקתם עליו מעט אבקת סוכר, אחדו לדיסקית שטוחה, ורדדו לעיגול שקצת יותר גדול מהגודל של התבנית שלכם. חתכו או קרצו עיגול בקוטר 23 ס”מ [או בגודל שייכנס בול לתבנית שלכם]. לי הכי קל פשוט לקרוץ עם רינג או לחתוך מסביב לתחתית של תבנית טארט עם אותו קוטר. העבירו את העיגול, עדיין על נייר האפייה למקרר, והשאירו אותו שם עד שנצטרך אותו.
להרכבת העוגה:
חלצו את הג’נואז מהתבנית והסירו את נייר האפייה שבתחתית. שטפו וייבשו את התבנית- אנחנו נצטרך אותה להרכבה. עכשיו, אם הכל הלך כשורה- הג’נואז אמור להיות קצת פחות מ-5 ס”מ גובה. באמצעות סכין גדולה ומשוננת [אני אוהב להשתמש בסכין קונדיטור], חתכו אותו באמצע ל-2 שכבות שוות.
רפדו את דפנות התבנית בשקף או נייר אפייה [שזה מה שאני עשיתי]. אם הוא לא מצליח להידבק לכם-שמנו את התבנית טיפטיפטיפטיפונת. הניחו את השכבה התחתונה של הספוג בתבנית, כשהצד החתוך פונה כלפי מעלה, והברישו אותה במחצית מהסירופ. עכשיו, אם תשימו לב, יש מרווחון קטנטן בין הדופן של התבנית [שמרופדת בשקף או נייר אפייה]- לג’נואז עצמו. את המרווח הזה אנחנו רוצים להעלים. לכן, באמצעות כף, פשוט מעכו ושטחו את הג’נואז כך שיהפוך לשכבה אחידה שמגיעה עד הקצוות. אל תתמקדו רק בקצוות- מעכו וישרו את כל פני העוגה כדי שכולה תהיה ישרה.
שטפו את התותים וייבשו היטב. מצאו את התריסר הכי דומים מבחינת גובה וצורה, והוציאו להם את העוקץ. חתכו להם את הראש, חצו אותם, וסדרו בצפיפות בצמוד לדפנות התבנית, כשהצד החתוך נוגע בשקף/נייר האפייה.
הוציאו את קרם הפטיסייר מהמקרר, העבירו לקערת המיקסר המצוייד בוו הגיטרה או המקצף/בלון [לא כזה משנה; אני אישית מעדיף גיטרה במקרה הזה], וערבלו במהירות בינונית עד שהקרם חלק לגמרי. העבירו כמחצית מהקרם אל שק זילוף המצוייד בצנטר חלק, וזלפו ספירלה של קרם פטיסייר על החלק החשוף של הג’נואז [אם אתם רוצים אתם יכולים גם לשטח עם פלטה אחרי זה. אני עושה את זה כי אני פדנט]. לאחר מכן, זלפו את הקרם בין התותים כך שכל המרווחים בין התותים- ימולאו בקרם.
שמרו 2-3 תותים בצד, לקישוט העוגה בסוף, ולכל היתר- הוציאו את העוקץ וחתכו לרבעים, והניחו מעל שכבת הקרם, בשכבה אחידה. זלפו את יתרת קרם הפטיסייר מעל התותים, ושטחו עם פלטה לשכבה אחידה כמה שיותר. הניחו מעל את שכבת הספוג השניה, כשהצד החתוך פונה כלפי מעלה, והברישו אותו ביתרת הסירופ. כמו בשכבה התחתונה- מעכו בעדינות את הספוג עם כף לשכבה ישרה ואחידה שמגיעה עד לדפנות התבנית [המרופדות בשקף או נייר אפייה].
הוציאו את עיגול המרציפן מהמקרר, והניחו מעל שכבת הספוג, והחזירו את כל העוגה למקרר למשך 6 שעות לפחות [אני תמיד משאיר למשך הלילה].
להגשת העוגה
הוציאו את התבנית עם העוגה מהמקרר וחלצו את העוגה מהתבנית. הסירו את השקף או נייר האפייה [אם הוא לא נשאר דבוק לתבנית], והעבירו את העוגה אל צלחת הגשה. פדרו באבקת סוכר, קשטו עם התותים ששמרנו בצד [למרות שבתכל’ס העוגה מושלמת גם בלעדיהם. אז מקסימום תנו אותם למקס ומוריץ],
פרסו,
והתמוגגו.
איזה כיף לקבל התראה על פוסט חדש שלך, ועוד אחד עם עוגה כזאת שווה. מחכה כבר להזדמנות להכין בהקדם
יאאא, איזה כיף! יאללה מחכה לקרוא כבר איך יצא 😉
אשמח לבוא לביקור בפעם הבאה שאתה מכין אותה….
אז יאללה בואי אני מרתיח מים לתה. כמה סוכר?
בדיוק נגמרה לי העוגה שהכנתי לשבת, אז שתיתי את הקפה יחד עם הפוסט החדש!
נכון תחליף מעולה?! עם כאלה תמונות של שלבי ההכנה, כבר כמעט הרגשתי את הטעם של הפרזייה!
אבל פתאום המחשב כבה, כאילו בכוונה להרוס את כל החגיגה
הרמתי את כל הבית על הרגליים שיעזרו לי לבדוק מה קרה… החצוף הזה הוציא אותי מההפנוט 😉
בקיצור, כיף לקרוא אותך כמו תמיד 3>
חן
יאאאא חח איזה כיף!
אני חושב שזו קונספירציה. יש לך את המספר של רפי גינת?
😉
אתה כותב ממש יפה וכיפי. אני אף פעם לא קוראת את הכל… רק את המתכון… אבל הפעם זה נראה שונה.
הערה קטנה ממורה למתמטיקה ; )
אתה הכפלת את הכמות המקורית ב-0.75 כדי להגיע לקוטר 20. מי שרוצה להגיע למתכון המקורי של העוגה צריך להכפיל פי 1 ו-1/3 ולא פי 0.75. הוא צריך לעשות את הכמות שעשית + שליש ממנה. שזה להכפיל פי 1.333 (או במדויק, אחד ושליש). אם נכפיל את הכמות שלך פי 0.75, היא תהיה קטנה משלך, כיוון שהמספר הזה קטן מ-1.
היוש!
נראה לי שלא הבנת.
הכמות שרשומה פה היא הכמות במתכון המקורי- לתבנית בקוטר 23 (וזה גם מה שכתבתי במתכון- ״הכנתי אותה בתבנית מתפרקת בקוטר 23… ואלו הכמויות שכתובות פה״).
לקוטר 20- צריך להכפיל את הכמויות שבמתכון פה ב-0.75.
אם רוצים להכין בתבנית 23 אין צורך להכפיל בשום מספר כי זה כבר מה שכתוב במתכון.
נראה מוש! מתכננת להכין בשבת.. זאת עוגה שיומיים מראש עושים לה טוב או שעדיף להכין ולאכול?
היוש! האמת שהיא נשמרת מוש לפחות 4 ימים (אולי יותר, אבל בדרך כלל נאכלת הרבה לפני 🙂 )
עוגה חלומית כמעט כמוך ❤️
אבל אפילו לא מתקרבת אלייך 💝
אהההההההה
חד משמעיתתתתתת
הי נועם!
איזה כיף שנולדה לי עוד ילדת חורף שתמיד תקבל עוגת תותים ליום הולדת!
אנחנו חוגגות ביום שישי הקרוב, ל25 אורחים..
אז קודם כל האם תבנית 24 תספיק לדעתך (יהיו עוד עוגות, אבל זאת תהיה הכוכבת) והאם לתבנית 24 צריך לשנות כמויות?
יש לי גם רינג גדול יותר, אז יכולה לעשות גם יותר מזה, אבל ממש אשמח אם תגיד לי לאילו כמויות לשנות (נגיד אם אגגדיל את הרינג ל25 או 26) תודה!
היוש!
ראשית- מזל טוב!
שנית- קצת קשה לי להגיד לך אם זה יספיק. זה תלוי בתיאבון של הסועדים, בגודל שלהם, והעוגות האחרות שיש…
מה שכן, קצת קשה לחתוך עוגה בקוטר 24 ס״מ ל-25 פרוסות. אפשרי, אבל קשה.
אם תגדילי ל-26- ותכפילי את המתכון ב-1.3- יהיה לך פחות קשה 🙂
בהצלחה!
אכן שיקולים חשובים! לדעתי אני אתעלם מהקושי של החיתוך (הורים וילדים -שיסתדרו!) ואלך על השיקול של התבנית שיש לי, ויותר נוח לי לעבוד איתה מאשר ברינג.
אז קוטר 24, יעבוד עם הכמויות האלה?
טכנית, צריך להגדיל ב-10% את המתכון. אישית- אני לא חושב שהייתי טורח. אבל לשיקולך 🙂
נועם.. שוב אני. מציקה קלות. בוא תעזור לאימא עם תינוקת על הידיים ובכור מתוק בן 4 חובב תשומת לב.. מה אפשר מחנכים מראש כדי לפזר קצת את העבודה…?
לאחרונה מוגזמת- תבנית 28 (לא אלגנטי, אני יודעת ,אבל יש קהל לרצות פה). כמה להגדיל?
ברכה על ראשך.
היוש!
את הג’נואז אפשר להכין אפילו שבוע מראש ולשמור במקפיא. לפני ההרכבה- להוציא לטמפ’ החדר.
את הפטיסייר אפשר להכין יום לפני.
את המרציפן אפשר להכין גם חודשיים לפני (: שומרים בטמפ’ החדר בקופסה אטומה.
בשביל להמיר מתבנית בקוטר 23 לתבנית בקוטר 28 יש להכפיל ב-1.5.
בהצלחה! מחכה לקרוא איך יצא (:
מאז שהמתכון עלה אני מציצה עליו מידי פעם ומחכה להזדמנות להכין.
חושב שזה יעבוד עם קמח ללא גלוטן?
יש לנו צליאק במשפחה..
בהחלט!!
הי נועם,
חזרתי לדווח שיצא מושלם!
זהמאתגר לעבוד עם כמויות גדולות כאלה, ועדיין הכל היה מדוייק ויצא אפילו אלגנטי.
וכמו אהבלה לא הספקתי לצלם. תצטרך להאמין.
תודה תודה על הסבלנות!
יאיי! איזה כיף. משמח לקרוא 🙂
היי נראה מושש
מחפשת מתכונים לפסח אז כמובן שהגעתי לכאן
אפשר להמיר את הקמח לקמח תפוחי אדמה?
או קמח אחר?
כן- או כל תערובת כשלפית שמוצאת חן בעינייך (נדמה לי שיש קמח תופח כשלפ)
היי, אפיתי את הג׳נואז ויצא לי ממש נמוך (כ2 סמ). מה יכולה להיות הסיבה? קיפול יתר? הולכת לאפות מחדש ורוצה להימנע מהטעויות הפעם. תודה!
בהחלט יכולה להיות הסיבה!
סוף סוף הכנתי אותה לכבוד פסח, עם קמח ללא גלוטן ותקשיב זאת אחת העוגות, כאילו פשוטה טורט, קרם פטסייר ותותים אבל השילוב עם הסירופ לימון, השכבה של המרציפן הביתי (שלקח חצי דקה לעשות) פשוט עוגה מושלמת, לא כבדה, טעמים מאוזנים, ודיי קלה להכנה צריכה רק להשתפר במריחת הקרם, חייבת להגיד שלא הייתי בטוחה לגביי המתכון פעם ראשונה שמכינה פטסייר עם ביצים שלמות והטעם מושלם ברמות, שאפו גדול!
סופסוף, אחרי כמה וכמה ניסיונות עם מתכונים אחרים, יצא לי יפה ויציב, ולא רק טעים! בזכותך נועם!! 🙂
יאאאא! כמה כיף לקרוא 🙂 שמח שיצא טוב.
תודה רבה על הדיווח!
אותי לא מעניין שהעוגה נקראית Fraisier ולא Parisier.
מה שכן מעניין אותי זה שכל פעם מחדש אני עושה את אותה הטעות ולא חולק.
אני שומר את כ-ל העוגה לעצמי.
וכמו העיר, העוגה הזו משוגעת.
וכמו בעיר, בכל ביס מתפלאים מחדש שזה כל כך טעים.
וכמו לעיר, גם לעוגה הזו אני רוצה לחזור כל פעם מחדש ולהניח ראש ולנוח ולהודות לבלוטות הטעם שעושות בי שפטים.
שובר מנוי לחדר כושר כלול בבלוג? חייב ל(הת)אמן.
טוב ברור שלא מעניין;
verbal’s MY thing.
וחוץ מזה- לא משלמת? לא מחלקת.
ואני יודע שכולם אומרים ש, היא קצת משוגעת.
הרי כל ביס נפלא בעיניהם.
אבל- האם היא נפלאת גם באלוהיהם?
אין שובר למנוי לחדר כושר- אבל כן למים טעימים במיוחד.
הסוד?
מלפפון!
חד משמעית העוגה הכי טעימה שהכנתי!!
נראית מאתגרת בהתחלה אבל בזכות המתכון המהמם והמפורט היא הוו כה כיפית להכנה
ולא פחות חשוב גרפה מלאא מחמאות 😊
נתראה שוב בעונת התותים הבאה כי כולם מסביבי רק רוצים אותה שוב
היי
רוצה להכין את העוגה, השכבת מרציפן תהיה השכבה הסופית מעל הכל?
היי,
אכן, זו השכבה העליונה ביותר [שעליה בוזקים מעט אבקת סוכר].
נועם יקר
בדרך כלל רק מריירת על התמונות היפות
לפעמים גם מנסה
אבל כבר מזמן לא הצליחה לי ככה עוגה
גם מבחינת מראה וגם מבחינת טעם.
שווה כל כפית של רגשות אשם על הריסת הגזרה.
כיף שאתה מפרט את המתכון עד כדי שלא ניתן לפספס, לא משנה כמה הידיים שמאליות.
עוגה מדהימה לסגירת עונת התותים❤️
יאאא אמג כמה כיף לקרוא!! תודה רבה, מאוד מאוד משמח אותי (:
היי, קודם כל זה נראה מושלם!
כמה שאלות,
אפשר להכין ברינג 18?
אם כן, איך להכין את הרינג לאפייה? בדר”כ אופה בתבנית מתפרקת, העבודה ברינג די חדשה לי..
ובכמה להקטין את המתכון?
תודה רבה!
כל מתכון שאני מכינה מפה מושלם ברמות!
היוש!
אפשר להכין ברינג 18;
את בעצם מכינה יריעה של נייר אלומיניום. מעל זה מניחה נייר אפייה. מעל זה מניחה את הרינג, ואז מקפלת ו/או מועכת את היריעות בצמוד לדפנות הרינג כדי שתהיה ‘תחתית’ צמודה.
את המתכון שכתוב יש להכפיל ב-0.6.
בהצלחה! מחכה לקרוא איך יצא (:
יצא מעולה!
תודה רבה על ההסברים,
הבעיה היחידה שהיתה לי בהכנה הייתה שכנראה כשהנחתי את השכבה העליונה של העוגה על כל מה שהיה שם – מעכתי את הכל כשניסיתי למעוך אותה והפטיסייר והתותים פשוט יצאו שכבה אחת..ולא יפה כמו אצלך.
העיקר הטעם מושלם!
היוש!
אוי, מבאס לשמוע שמעכת קצת יותר מדי- הכוונה הייתה רק ליישר ולא ממש למחוץ.
אבל שמח שיצא טעים בכל מקרה- תודה רבה על הדיווח! (:
הי, מכינה את העוגה פעם שנייה. איזה מתכון מדוייק ואחראי עם תוצאה כל כך מרשימה וכיפית.תודה רבה.
יא! כמה משמח לקרוא! תודה רבה רבה (:
היי! חג שמח!
אני רוצה להכין למחר את עוגת הפריזייה המהממת
שהעלית, הבעיה היא שזה צריך להחזיק נסיעה של שעה ואם זכור לי נכון לא ניתן להקפיא קרם מוסלין, תקן אותי אם אני טועה 🙏🏼
והאם הקרם יהיה מספיק יציב ללא הקפאה וללא ג׳לטין?
היוש!
זה לא מוסלין, אבל אכן- אי אפשר להקפיא את העוגה.
אני אישית כבר נסעתי עם העוגה הזו שעה וחצי, וגם אנשים אחרים נסעו עם העוגה הזו לפחות 45 דקות והיא הגיעה בסדר גמור- אבל תלוי איך ולאן ומתי את נוסעת.
אז אם את חוששת שהעוגה לא תשרוד אז אולי לא כדאי להכין אותה- זה הכי שיקול אישי שלך.
סליחה, התכוונתי קרם פטיסייר.
האם לדעתך היתן להוסיף מעט ג׳לטין ליתר בטחון ואם כן אז כמה?
באופן אישי לא הייתי מוסיף כי המרקם ישתנה וגם ככה יש יחסית הרבה שומן בקרם, אבל אם את רוצה- בהחלט אפשר להוסיף. לא ניסיתי, אבל לדעתי מקום טוב להתחיל הוא משהו כמו 6 גרם ג’לטין.
טוב. תקשיב.
זה יצא לי ממש ממש טעים. שילוב הטעמים פשוט קסום. בד”כ כשאני מארחת, אני מחלקת מהעוגה לכולם שייקחו קצת הביתה. הפעם “שכחתי” 🙂
רציתי לשאול (להבא),
1. האם הקרם אמור לצאת גושי בסיום הבישול שלו? או שפישלתי בשלב כלשהו?
2. לבסוף, אחרי הקירור הקרם היה יציב. אבל אחרי הערבול, הקרם יצא חלק ודי נוזלי. העוגה גם לא נשארה יציבה כמו בתמונות שלך. עירבלתי יותר מידי?
בכל מקרה, עם כל הטעויות הטכניות שלי, יצא ממש טעים. תודה!
יאאאאא (:
שמח שיצא טעים וששכחת לחלק לאורחים 😉
לשאלותייך:
1. הקרם לא אמור לצאת גושי, אבל מאוד מאוד סמיך- אפשר לראות בתמונות בדיוק איך הוא נראה לפני הסיום.
2. הקרם לא אמור להיות נוזלי אחרי הערבול. אם הוא כן, אז הוא כנראה לא בושל מספיק בשלב לפני.
תודה, אלוף.
אכין שוב.
Practice makes perfect.
(טוב, כמובן שזה עוזר שיש מתכון מושלם מלכתחילה)
האם יש אפשרות לפסטק את העוגה?
כלומר להוסיף מחית פיסטוק לקרם פטיסייר ולהכין מרציפן פיסטוק במקום שקדים?
תודה
אכן. אני לא אוהב פיסטוק אז אני לא עושה את זה, אבל את מחית הפיסטוק תוסיפים לפי הטעם. במרציפן זה אמור לעבוד 1:1.
בסוף נשארתי עם הוניל הקלאסי, אבל התבאסתי לגלות שהקרם יצא יציב ודחוס מדי, עד כדי כך שששכבות העוגה נפרדו בחיתוך. כנראה שכמות הקורנפלור הייתה גדולה מדי…אחר כך בדקתי וראיתי שכוס קורנפלור שווה ל140 גרם ול100 גרם כפי שרשום.
היוש!
סורי ששכבות העוגה נפרדו בחיתוך, אבל-
הקרם אמור להיות יציב ודחוס, כי הוא אמור להחזיק את כל התותים.
כמו כן, כוס קורנפלור אינה שווה 140 גרם.
כוס קמח שווה 140, וקורנפלור הוא הרבה הרבה יותר דק [/אבקתי/דחוס] מקמח, ולכן הוא פחות מצטופף בכוס.
לכן, מהצד השני- כוס סוכר, שהוא הרבה יותר עבה מקמח, שווה ל-200 גרם.
זה מוזר, כי בכל אתר שבדקתי בטבלת המרות משקל רשום שכוס קורנפלור שווה ל140 גרם…
לא אחראי על אתרים אחרים…
היי
האם אפשר להכין שבוע מראש ולהקפיא?
היוש!
לא.
יש לך טיפ איך להניח את המרציפן בצורה מדויקת מלמעלה?
שואלת לפני שאעשה טעות פטאלית 🙂
פשוט לעקוב אחרי המתכון 🙂
בסוף החלק שלו כתוב להשאיר אותו במקרר עד שנצטרך אותו; זה כי בקירור הוא מתמצק והרבה יותר נוח לשנע אותו [הוא יהיה כמו פלטה].
הי הכנתי את העוגה ליום הולדת של חברה יצאה מעולה ואם כל ההסברים יצא לי בול כמו שלך תודה
איזה כיף! משמח לקרוא 🙂 תודה על הדיווח!