אוי איזה כיף שנגמרו החגים!
כאילו, אל תבינו אותי לא נכון, חופש זה גם כיף, מוי כיף, אבל משהו בחגים הרצופים והצמודים והגדולים והעמוסים והמונומנטלים האלה קצת מתיש. זה כאילו צריך לקחת חופש מהחופש הזה.
בכל מקרה, יש משהו נחמד ביומיומיות הסטנדרטית השגרתית, שמאפשרת לתכנן תוכניות ולדעת בדיוק מתי אתה פנוי ביום שני ועד כמה תרגיש עייף ביום רביעי. או שלא, אבל זה סתם כי השגרתיות שלך לא מכילה זמן לתוכניות. או כי אתה סתם עצלן ונהנה בלהתבטל מול הטלוויזיה בחוסר פעילות מנוונת [או שלא יודע, תמצאו תירוץ אחר]. איך אומרת אפרת? “שגרה שגרה, כמה טוב שחזרת”.
ואם אתם קוראים את הבלוג שלי כמה זמן מה, אז אתם כבר בטח יודעים שהשגרה שלי רוויה בעוגיות שוקולד. והנה עוד אחת לאוסף, מבית דורי גרינספן: עוגיות שורטברד נימוחות וקצת פאדג’יות, עם מלח [שאנחנו יודעים שהולך טוב עם שוקולד] ופלפל שחור [שמקפיץ את כל העניין כמו מרגול במסיבת בריכה]!
אוי רגע, בעצם יש לי רעיון טוב יותר מלקחת חופש מהחופש: לציין חג לרגל סיום החגים! אוי, רגע.
עוגיות שורטברד קקאו עם מלח ופלפל
אני מעדיף להכין את העוגיות האלה ע”י רידוד הבצק וקריצת עיגולים ממנו; אם אתם רוצים, אתם יכולים לחלק את הבצק ל-2 וליצור שני גלילים באורך 16 ס”מ, ואז לקרר למשך 4 שעות [לפחות], או להקפיא למתי שבא לכם, ואז לפרוס פרוסות בעובי 1 ס”מ, להניח על מגש, ולאפות.
המתכון המקורי מציין שהוא מניב כ-24 עוגיות, אבל מהעובי והמימדים שאני ציינתי, יוצאות כ- 48 עוגיות [רידדתי דק יותר וקרצתי מעט קטן יותר].
אני אוהב לפני האפייה למרוח על העוגיות חלבון [גם ככה יישאר לכם מהבצק], ולפזר מעט מלח ים עדין ופלפל שחור גרוס. החלבון מעניק קרום דק וזהוב במהלך האפייה שנשבר בחינניות בזמן הנגיסה, והמלח והפלפל, עדינים ככל שיהיו, רומזים בעדינות על תוכן העוגייה. אבל זה לא חובה- העוגיות טעימות גם בלי ה”ציפוי” הזה.
- 200 גרם קמח רגיל [כוס וחצי פחות כף]
- 50 גרם קקאו [חצי כוס]
- 1/2 כפית מלח
- 1/2 כפית פלפל שחור גרוס
- 225 גרם חמאה, בטמפ’ החדר
- 75 גרם אבקת סוכר [2/3 כוס]
- 1 חלמון
- 1 כפית תמצית וניל
- 1 חלבון, למריחה על העוגיה לפני האפיה [לא חובה]
- מעט מלח ים עדין, כמו פלור דה סל, לפיזור מעל העוגיה לפני האפייה [לא חובה]
- מעט פלפל שחור גרוס, לפיזור מעל העוגיה לפני האפייה [לא חובה]
אל תוך קערה בינונית, נפו את הקמח, הקקאו, המלח והפלפל.
באמצעות מיקסר שולחני עם וו הגיטרה, מיקסר ידני וקערה גדולה, או פשוט כף עץ וקצת אנרגיה, ערבבו את החמאה במהירות בינונית-נמוכה עד שהיא רכה וחלקה. הוסיפו את אבקת הסוכר, והמשיכו לערבב עד שהתערובת חלקה ואחידה, והמרקם שלה הופך לקצת יותר משחתי ומשיי. הוסיפו את החלמון ותמצית הוניל וערבבו עד שהתערובת אחידב שוב. במהירות איטית, הוסיפו את תערובת הקמח ב-3 פעמים, וערבבו רק עד שהתערובת מתאחדת לבצק רך.
העבירו את הבצק לנייר אפייה ומרחו/שטחו אותו באופן גס לעובי 2 ס”מ בערך. העבירו למגש אפייה, כסו בניילון נצמד והעבירו למקפיא לקירור זריז, בערך שעה. לקראת סוף זמן הקירור, חממו את התנור ל-180 מעלות.
כשהבצק יציב ודי קשה, הוציאו אותו אל משטח עבודה ורדדו אותו לעובי 1 ס”מ בערך. קרצו עיגולים בקוטר 3 ס”מ והניחו על מגש אפייה מרופד בנייר אפייה עם מרווחים של 3 ס”מ בין כל 2 עוגיות. אם הבצק מתרכך- הכניסו אותו שוב למקפיא, עד שהוא מתייצב בחזרה. כשסיימתם לקרוץ את כל העיגולים, קווצ’צ’ו את הבצק ביחד, שטחו לעובי 2 ס”מ וחזרו שוב על תהליך ההקפאה-קריצה, עד שסיימתם להשתמש בכל הבצק.
טרפו את החלבון בקערה קטנה, הברישו או מרחו על גבי העוגיות בשכבה דקה, ופזרו קמצוץ של מלח ים עדין ופלפל שחור גרוס. אפו את העוגיות כ-12 דקות [סובבו את התבנית באמצע זמן האפייה כדי להבטיח אפייה אחידה], או עד שהן מרגישות די יציבות למגע- קפיציות אבל לא רכות, יציבות אבל לא קשות. הוציאו מהתנור והעבירו לרשת לצינון מלא.
וואו! פשוט וואו. והרגת אותי עם המשפט על מרגול 🙂
(:
איך אני נהנית לקרוא את הפוסטים שלך, בין אם אני אוהבת את המרכיבים או לא. ובוא נודה בזה, 99% מהזמן – אני בעניין. במיוחד שמדובר בוורסיה כלשהיא של שוקולד 🙂
איזה כיף! (:
מבחינתי אתה יכול לפתוח בלוג נוסף רק על עוגיות שוקולד!!:)
מרחיב את הלב!
ושתהיה לנו שגרה נפלאה עם המון פוסטים שלך
תודה!! איזה כיף 🙂 מרחיב את הלב -שלי-
העוגיות נראות נהדר! מתאימות נפלא כדי לשבור את שגרת החגים בשגרה רגילה 😉
ואף פעם אין דבר כזה “יותר מידי שוקולד”…
אוי, כ”כ מסכים! בייחוד כשזה שוקולד עוגייתי (:
נראה מעולה והקטע של הפלפל מעניין.. אנסה בקרוב (:
אגב, בגללך דמיינתי את מרגול במסיבת בריכה!!! 😐
בשביל זה אני פה 😛
היי,
מה יקרה אם ממירים את החמאה בשמן?
העוגיות לא תהיינה יותר עוגיות חמאתיות ונימוחות 🙁 לא ניסיתי אבל לדעתי זה לא יעבוד טוב.
די! אין לי זמן להכין את כל הדברים המדהימים האלה! אבל בכל מקרה אלה עולים לטופ הטו דו ליסט 🙂
בטח שיש! אין דבר העומד בפני ה-עוגיית שורטברד שלי (;
you belong in paris milord
3>
כל עוד קולטים שם טופ מודל, i’m game
♥
אין על הבלוג שלך! אני מכורה! אני חייבת לאפות כל מה שיש בו! נראה לך אני אשמין ממש?! ;/
תודה!
אם רק -תאפי-, אין סיבה שתשמיני (:
טוב, אני מכורה לעוגיות האלה! הכנתי כבר פעמיים והן פשוט ה-ו-ר-ס-ו-ת
ובכלל הן נכנסו לי ללב כי בפעם הראשונה שאפיתי אותן – ילדתי באותו הלילה 🙂 זיכרון מתוק
די!!!!! איזה סיפור מגניב. השאלה איך קראת לו/לה והאם זה קשור לעוגיה!
אפשר לרדד ישירות ל1 סמ ולתת לו הקפאה טובה לפני קריצה?
זה קצת יותר טוב למרקם אם נותנים לבצק לנוח לפני שעוד מרדדים אותו, אבל אין בעיה אם זה יותר מסתדר לך.
היי נועם! חושב שאני יכולה להוסיף לעוגיות פיסטוקים? יודעת שאתה לא מחובבי הז’אנר אבל לדעתך יכול לעבוד?
היוש!
מממ, אפשר להוסיף פיסטוקים לעוגיה אבל זה ישנה אותה לגמרי כי המרקם שלה גם ישתנה. עדיף להשתמש במתכון שיש בו כבר תוספות אגוזיות, ואז להמיר בפיסטוקים.