איזה כיף שיש תותים! הם כאלה חמודים ומתוקים.

בייחוד עכשיו, אחרי הגשמים, הם ממש עסיסיים וממש ממש “תותיים” כאלה. כי כאילו בזמן האחרון, זאת אומרת בשנים האחרונות, לפעמים התותים היו קצת.. חמוצים כאלה, ואנמיים. חסרי טעם. ותמיד אני קונה אותם כי הם כאלה אדומים ומבריקים ושמנמנים ויפים, ואז אני נוגס בהם, נגיסה חמוצה וקשה, ונזכר למה כל שנה אני מתאכזב מהם מחדש.

ובפעמים האלה שכשקונים תותים והם לא במיטבם, תמיד טוב להכין איתם משהו [כמו ריבה או פאי], כי אז אפשר לפצות על האנמיות של התותים, ולשלוט עד כמה המאכל שהכנת יהיה מתוק/חמוץ/מלוח/דלוח. סתם, בלי דלוח! שום דבר לא צריך להיות דלוח!! ומבין כל צורות הטיפול בתותים, אני הכי אוהבים לאפות תותים, כי אם אופים אותם בדיוק במידה הנכונה, אז הם שומרים על הצורה שלהם, אבל הם מתמלאים במיץ של עצמם שמתחיל להפוך למתוק יותר, בגלל החום. נכון לפעמים בסרטים המצויירים, אם מישהו מתעצבן אז מראים איך הראש שלו נהיה אדום, ואז אדים יוצאים לו מהראש והוא מתמלא באדים וקיטור ועצבים ואודם, עד שבסוף הוא מתפוצץ? אז ככה קורה לתותים! בלי העצבים. הם כאילו מתחילים להוציא את הנוזלים שלהם, אבל אין להם לאן להוציא אלא אל עצמם. אז הם מתמלאים בעסיסיות ותותיות עד שהם סופר-תותים, ואז הם עומדים להתפוצץ- אבל אוי, המאפה מוכן! ואז מוציאים אותם מהתנור ובנגיסה תותית אחת יש פיצוץ תות שופע ואינטנסיבי בחללי הפה.

ותחשבו אם זה קורה לתותים מסוג ב’, מה יקרה לתותים העילאיים שיש עכשיו!

מאפה תותים זריז

בנוגע לבצק העלים- המתכון המקורי של “על השולחן” כתב שיש להשתמש בחבילה אחת של בצק עלים, שהיא 400 גרם. אני אמנם השתמשתי בבצק עלים שהכנתי בעצמי, אבל זה היה נראה לי מוזר שכל החבילות הן 400 גרם, בייחוד כי הן נראות כאלה גדולות. אז הלכתי לסופר, ואכן, יש חבילות שונות בגדלים שונים, כשה-400 גרם מאוד לא נפוצות. רוב הסיכויים שתמצאו חבילות של קילו, ובמקרה הזה יש לכם 2 אופציות: לקרוץ עיגולים גדולים יותר [ולהשתמש ביותר תותים/ריבה/מרציפן ולאפות יותר זמן, או להשתמש בחצי מהכמות של הבצק.. או שתעשו שני מאפים! אתם יודעים כבר, מה שבא לכם.

• 1 חבילה (400 גרם) בצק עלים
• 100-200 גרם מרציפן [תשתמשו ביותר אם אתם אוהבים מרציפן ו/או מתוק]
• 4-2 כפות ריבת תות או פטל
• 6-10 תותים גדולים חצויים [אני השתמשתי בעוד קצת תותים, חתוכים לרבעים]
• להברשה: חלמון
• להגשה: אבקת סוכר

חממו את התנור ל-190 מעלות.

רפדו תבנית אפייה בנייר אפיה והניחו בצד.

רדדו את המרציפן לעיגול בקוטר 18 ס”מ. אם הוא ישן או יבש יהיה ממש קשה לרדד אותו, ובמקרה הזה חממו אותו קצת [5 שניות] במיקרוגל. הוא יתחמם ויתרכך. אם לא בא לכם לרדד אתם יכולים לקצוץ אותו לחתיכות קטנות ופשוט לפזר אותו. אגב, הוא נחתך יותר טוב כשהוא קפוא. בכל אופן, הכינו את המרציפן כך שיהיה מוכן לשלב שלו. אם חם אצלכם במטבח, הניחו אותו במקרר בינתיים.

פרסו את יריעת הבצק וקרצו ממנה שני עיגולים: האחד בקוטר 20 ס”מ, והניחו אותו ישירות על נייר האפייה, והשני קצת יותר גדול, והניחו אותו בצד [או במקרר] עד שנצטרך אותו.

מרחו על הבצק כף או שתיים של ריבה, והניחו עליה את המרציפן המרודד [או פזרו את המרציפן הקצוץ באופן שווה מעל שכבת הריבה], במרכז הבצק. המרציפן לא אמור להגיע עד קצוות הבצק וזה בסדר. מרחו [או זלפו באופן חופשי] עוד כף או שתיים של ריבה, וסדרו עליה את התותים בצורה שנראית לכם נחמד. זה לא באמת משנה איך, כי גם ככה יבוא על זה הבצק השני, אבל זה לא תירוץ לא להשקיע! אז מה אם חורף עכשיו ואין סיבה להתרוצץ בבגד ים. סתם, תעשו מה שבא לכם. העיקר שתהיה שכבה של תותים. אני עשיתי מעגל חיצוני של תותים חצויים ומעגל פנימי של תותים.. רבועים? רבויים? חתוכים לרבעים, קיצר.  אה ותות אחד באמצע.

בכל אופן- עכשיו עיגול הבצק השני. קרצנו אותו גדול יותר כי הוא צריך להגיע לקצוות הבצק התחתון, והוא צריך “לעבור” את כל התותים [ולכן הצורה שלו מתקמרת-> הוא צריך להיות ארוך יותר. כאילו, תחשבו, מה ארוך יותר, זה: | או זה: ) ? |) |) |) ? ברור שזה: ) ! בטח יש איזשהו משפט גיאומטרי כזה שאומר שקשת במעגל תמיד תהיה ארוכה יותר מאשר מיתר (???) בתוכו. אבל אני למדתי בדרך הקשה כי מה לעשות, גיאומטריה זה לא הדבר הראשון שעובר לי בראש כשאני קורץ עיגולים מבצק עלים.] אז הוציאו את העיגול הזה מהמקרר אם הוא היה שם, והניחו אותו על משטח העבודה. עכשיו אם יש לכם שבלונת מטריצה, זה הזמן להשתמש בה! אם לא, פשוט תקרצו עיגולים קטנים, או צורות קטנות אחרות, עם מה שבא לכם [אני השתמשתי בצנטר זילוף חלק כי זה היה על השיש לידי. אתם יכולים לעשות דוגמא סימטרית, אבל אני לא עשיתי]. הניחו את הבצק המחורר מעל התותים, ובאמצעות מזלג הדקו את השוליים של שני הבצקים יחדיו, כדי להדביק אותם.

הברישו את הבצק העליון בחלמון [מבלי להבריש את השוליים של הבצק התחתון- כי זה מונע מהן לתפוח] ואפו 20 דקות או עד שהבצק שחום מלמעלה וזהוב מלמטה. בשביל לבדוק, קחו סכין רחבה וארוכה [או פלטה], והציצו מתחת לבצק התחתון- אם הוא לא זהוב בהיר [והוא לבן או אפרפר]- אל תוציאו אותו! השאירו אותו עד שהוא מזהיב מלמטה. זה לא ישחים כמו הבצק שלמעלה כי הוא לא הוברש בחלמון, אבל הוא כן אמור להזהיב. במקרה הצורך כסו את החלק העליון של המאפה בנייר אלומיניום או נייר אפייה.

כשהמאפה מוכן, הוציאו אותו מהתנור, הניחו לו להתקרר מעט, ופזרו מעל אבקת סוכר.