אוי ויי. בשבוע שעבר נגמר אמריקן איידול.
איך אני אמור למלא את הזמן הפנוי והריקני שלי עכשיו?? מילא אם היה לי את רוקדים עם כוכבים [go kellie & derek!] אבל גם זה עומד להיגמר!! אבוי. זה כאילו אתה הולך לישון [בשבועות], וכשאתה קם- כולם נמצאים בקריביים. חוץ ממך. והם לקחו את כל הבטריות. כולל הבטריה הקטנה הזו שיש בשלט/מפתח של האוטו, כך שבשביל להכנס לאוטו צריך לפרק את המכסה [?] של המפתח ולחלץ ממנה את המפתח הנורמלי. רק שאתה -לא- יודע איך עושים את זה. אז אתה מנסה ומנסה, וכשאתה מצליח להכנס לאוטו אתה לא מבין לאן המפתח הזה יכול להכנס. המקום הנורמלי שהמפתח נכנס אליו חסום!!! ואז אתה רואה שיש מין צ’ופצ’יק כזה שמתפרק — טוב לא משנה. בקיצור, לוקח לך איזה 8 דקות להתניע את האוטו, ועד אז אתה כבר שוכח לאן רצית לנסוע, ואתה מיואש ותשוש ורוצה הבייתה. אבל, אההה, הממ. I digress.
אניוואי, הזמן שלי סובל מתת-אכלוס. וגם המקרר! והמזווה! הייתי הולך לסופר אבל המפתח של האוטו לא עובד ונראה לי שזה כי נגמרה הבטריה הקטנה של המפתח של האוטו [לא מספיק שאיידול נגמר?!], ואנחנו יודעים מה קורה כשנגמרת הבטריה הקטנה הזו. אז כרגיל, עשיתי את מה שאני עושה בכל פעם שיש לי דקה פנויה וחסרת מעש: הלכתי למקרר.
כשפתחתי את המקרר ראיתי מאחורה כמה חלבונים חמודים משתעממים למוות [טיפ: אם נשארו לכם כמה, הם יכולים להישמר במקרר כשבוע, מכוסים היטב!] , ואז נזכרתי במתכון מ-everyday food; מתכון פשווווט ומהייייייר, שמניב עוגיות מתוקות, פריכות בקצוות, ורכות וצ’ואיות ככל שמתקדמים פנימה. העוגיות אפילו בלי קמח [ווהו!], ובלי חלב[ווהו*2! הממ האמת שזה תלוי בשוקולד שתשתמשו.], אז יש יותר תירוצים להכין אותן.
עוגיות שוקולד מהירות
- 150 גרם [כוס וחצי] אבקת סוכר
- 36 גרם [6 כפות] קקאו
- 1/4 כפית מלח
- 3/4 כוס אגוזים קצוצים גס
- 70 גרם [1/3 כוס גדושה] פצפוצי שוקולד [עדיף 60% מוצקי קקאו]
- 2 חלבונים
להכנת העוגיות
חממו את התנור ל-170 מעלות ורפדו 2 תבניות בנייר אפייה.
אל תוך קערה גדולה, נפו את אבקת הסוכר, הקקאו והמלח. ערבבו עם מטרפה כדי לאחד את כל החומרים עד שהתערובת תהפוך לאבקה חומה אחידה. הוסיפו את האגוזים ופצפוצי השוקולד וערבבו. הוציאו את המטרפה, שפכו את החלבונים פנימה, וערבבו, לאט בהתחלה, בעזרת כף עץ, רק עד שהתערובת מתאחדת ואין חלקים יבשים. התערובת תיראה דביקה ומשחה-תית; מבריקה ומהפנטת. אל תערבבו יותר מדי, אחרת העוגיות תהפוכנה באפייה לשלוליות!
בעזרת כף גלידה, כפית, או אפילו כוס מדידה, הניחו תלוליות של בלילה, באופן מרווח, על גבי תבניות האפייה, ואפו עד שהעוגיות תופחות, מתפשטות, נסדקות ומתבקעות, וכשנוגעים בהן בעדינות למעלה הן מרגישות יבשות. המתכון המקורי משתמש בכף גלידה בנפח של רבע כוס, ואז זה לוקח בין 22 ל-25 דקות [ויוצאות 6 עוגיות לכמות הזו]. אם תלוליות הבלילה שלכם קטנות יותר- העוגיות תאפנה מהר יותר ! אני השתמשתי גם בכף גלידה פיצית [בנפח של כף, 15 מ”ל] וזה לקח 12-15 דקות [ויוצאות כ-24 עוגיות לכמות הזו]. בעיקרון, כשהעוגיות נאפו מספיק זמן, ולאחר הצינון, הן תשתחררנה בקלות יחסית מנייר האפייה.
כבר לא זוכרת למה נכנסתי לכאן מלכתחילה… איבדתי אותך בשלב הבטריה הקטנה ומהר מאוד הבנתי שאת העוגיות האלה אני כנראה לעולם לא אכין. אבל נראה לי לא ראוי ולא מכובד להשאיר את הפוסט הזה ללא תגובה (כי כל החכמולגים/יות גילו אותך לפני כמה חודשים ונתקעו שם, ברגע הגילוי… נו טוב). אני מקווה שמאז אותו מקרה אתה דואג לגיבוי בטריה קטנה (-:
ו… כי בלוג אוכל מחייב… אז אולי יום אחד כשנורא ישעמם לי וכשהחברים שנורא אוהבים נשיקות לא יהיו בארץ אשתמש בחלבונים לעוגיות השוקולד המהירות שלך (אבל רק אולי)
הא! גם אני הבנתי שאני עומד ללכת לאיבוד כשכתבתי את הפסקה 😉
בקיצור היא אומרת, כפי שהפסקה הבאה מתחילה, שהזמן שלי סובל מתת-אכלוס. ו-וואי, מאז אני דואג לסטוק של בטריות קטנות כדי שהרגע הנורא הזה לא יחזור על עצמו.
ואני בעד שתכיני מחר!
לא, היום!
לא, עכשיו! ותגידי לחברים שאלו נשיקות על סטרואידים.
סטרואידים או לא אני במצב של אי ספיקת חמצן למוח כי נורא, אבל נורא (או “מאוד” כי נורא זה שלילי וכו…)
אז מאודדדד הצחקת אותי ואני ממש צוחקת בקול מול מסך מחשב כה יעזור לי האל.
תודה (על זה שהצחקת אותי ועל הבלוג המקסים הזה)
נו, זה המוטו של הבלוג- אם לא לגרום לך להכין עוגיות, אז לפחות למנוע חמצן מהמוח.
🙂
תודה לך!
על לא דבר.
ועכשיו (5 תגובות ראויות) מלאכת כיבוד הפוסט הראשון הושלמה.
שמחתי לחנוך אותו באיחור של שנה וחודשיים +-
נ.ב.
מצאתי אתכם בinstagram ואני עוקבת (רק אח”כ הגעתי לבלוג)
אז המשך ערב נעים שקט ובטח מתוק כי אתה הולך לנשנש איזו עוגיה טארט פוד ה קרם או משהו… (פיתרון מעולה לחלמונים של החלבונים חח טוב די)
🙂
קמצן
פחדתי שזה יגרר לטריטוריית ה- no, you hang up
בקצרה.
אדם שאוכל מתוק חי מתוק סוגד למתוק ולא פוחד מזה… לא אמור לפחד מדבר!
אני יכול לפחד שחוש הטעם המתוק שלי יתקלקל?
מממממממממ
לא!
חד משמעי.
אלא אם חלילה תעבור טראומה פיזית חריפה (פגיעה בראש למשל)… אבל בוא לא ניכנס לזה
אני יכול לפחד מלהיתקע באי בודד ללא מאכלים מתוקים?
כן. אבל אז כל האימהות של החיילים וגם כאלה שאין להן בכלל ילדים בטוח יכינו לך משלוח או יגיעו לשם בכוחות עצמן.
אבל אם להיות כנה אני חושבת שלא קיים תרחיש כזה כי כמו שאתה דואג למלאי “בטריות קטנות” אתה בטח מסתובב עם מלאי זמין של מתוקים בתיק ברכב בגרב ובכיס של המכנסיים
אממ.
I can neither confirm nor deny
דיפלומטי לא שוקולדי וגם לא ממש תשובה.
הכי חשוב שאין חשש לאבד חלילה את חוש ההומור שגודש את הפוסטים שלך כמעט באותה מידת מתיקות במתכונים…
בלוג מעולה! התמנות מגרות ברמות!!!
מה הכוונה ‘פצפוצי שוקולד’? שוקולד צ’יפס?
תודה!!
אכן- שוקולד צ׳יפס.
במה אפשר להחליף את האגוזים?
בשברי עוגיות, חמוציות, שיבולת שועל מלאה.. כל תוסף דומה שמתחשק לך.
באבקת שקדים /אגוזים? כי בן הזוג לא אוהב כמה מרקמים העוגיות …. רך וקשה וכו… כך שזה צריך לא להיות מורגש
היי!
לא כ”כ הבנתי את השאלה. את מציעה להחליף את האגוזים באגוזים טחונים?
וואו! יצא מדהים! תודה רבה!
איזה כיף! שמח שאהבת (:
חג שמח!
היי, נראה מעולה! אם אחליף את הסוכר במייפל טיבעי? יפגע במרקם?
בהחלט יפגע במרקם..
עוגיות מעולווות! חיפשתי משהו מהיר והשתלב מושלם עם 2 החלבונים שנשארו מלפני שבועיים כשהכנתי את “עוגיות שוקולד צ’יפס בקטנה..” (שגם היו מטורפות!)
חשבתי שהן אולי אחיות אבודות.. החלמון מזאת וחלבון מהשנייה 🤭
תודה לך על מתכונים נהדרים ובלוג משמח ומלמד!
יאאאא! איזה כיף לקרוא (: תודה רבה על הדיווח, שמח שאהבת אותן ואת אחיותיהן ה’קטנה’ות 😉